משה הורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4,204 בתים ,  2 ביוני 2022
הסרת הערה מיותרת
(הסרת הערה מיותרת)
שורה 19: שורה 19:
[[קובץ:הרב משה וחיה מושקא הרונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורנשטיין ורעייתו]]
[[קובץ:הרב משה וחיה מושקא הרונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורנשטיין ורעייתו]]
לאחר זמן מה עבר להתגורר באנופול, ווהלין, ובשנת [[תרפ"ב]] עבר לוורשה, [[פולין]], בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בוורשה חתונת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חי' מושקא]] ומכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה זכו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין להיות השושבינים מצד הרבי. שנים מאוחר יותר עבר לאטווצק. בשנת [[תרצ"ה]] הפכה העיר אטווצק לבירתה של ממלכת חב"ד, בעת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] קבע בה את מקום מושבו.
לאחר זמן מה עבר להתגורר באנופול, ווהלין, ובשנת [[תרפ"ב]] עבר לוורשה, [[פולין]], בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בוורשה חתונת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חי' מושקא]] ומכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה זכו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין להיות השושבינים מצד הרבי. שנים מאוחר יותר עבר לאטווצק. בשנת [[תרצ"ה]] הפכה העיר אטווצק לבירתה של ממלכת חב"ד, בעת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] קבע בה את מקום מושבו.
משפחתו הייתה מהמשפחות החשובות באוטווצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים.


כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו ביום [[כ"ח באדר]] [[תש"א]] בעיר אטווצק. (ומשום כך לא עזב בנו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל]] - חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - את [[פולין]] למרות שהייתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).
כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו ביום [[כ"ח באדר]] [[תש"א]] בעיר אטווצק. (ומשום כך לא עזב בנו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל]] - חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - את [[פולין]] למרות שהייתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).
שורה 37: שורה 39:
* לאה הורנשטיין - נפטרה בצעירותה.
* לאה הורנשטיין - נפטרה בצעירותה.


קרוב משפחה נוסף, [בן דוד של ר' משה,] היה ר' שלמה הורנשטיין [בן יואל, אחיו של שאול זלמן], שהי' גם נשוי לנכדתו של [[אדמו"ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)|האדמו"ר ר' יוסף יצחק מאוורוטש]] סבו של הרבי הריי"צ נ"ע. [אשתו הייתה לאה בת שיינא ברכה דוליצקי, אחותה של הרבנית שטערנא שרה]. ר' שלמה הי' דר בשנותיו האחרונות בארה"ב והיה לו קשר חם עם [[הרבי נשיא דורנו]] והיה מגיע רבות ל[[770]], הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, להלוויתו נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן{{הערה|משם התמונה הידועה של הרבי עם האדמו"ר רבי [[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה מבויאן]].}} משפחת הורנשטיין הייתה מהמשפחות החשובות באוטווצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים{{הערה|כפי שסיפר תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק|תומכי תמימים באוטווצק]] יחיאל הדני שאכל במשך שנתיים אצל משפחת הורנשטיין: אומץ רב אזרתי כדי לדפוק על ביתה של משפחת הורנשטיין ולבקש לסעוד על שולחנם ימים אחדים בשבוע. המשפחה התגוררה בחווילה מפוארת במרכז ה[[עיירה]] שטורים של עצי אורן מקיפים אותה. כשנקשתי על דלת הכניסה, פתח את הדלת רבי משה והזמין אותי להיכנס פנימה. הוא היה גבה קומה ובעל פנים אצילות, וגם התנהגותו הייתה אצילית, וכיון ששימש מנהלו של בית היתומים בעיירה, היה ער למצוקות של ילדים וסיפורו האישי נגע לליבו. תקוותי הייתה שהמשפחה תסכים לארחני בשניים מימות השבוע ושתי משפחות נוספות יארחו אותי בימים הבאים, אך רבי משה ורעייתו מרת חיה מושקא בת הרבי מהר"ש התעקשו שאוכל אצלם את כל סעודות השבוע. אני זוכר במיוחד את יחסה החם של הרבנית. נחשבתי בעיניה לבן נוסף, והיא הרעיפה עלי מטוב לבה שהיה נדיר ומעולם לא נתנה לי להרגיש זר אלא תמיד אחד מהמשפחה.
קרוב משפחה נוסף שלו היה ר' שלמה הורנשטיין (בן יואל, אחיו של שאול זלמן), שהי' גם נשוי לנכדתו של רבי [[אדמו"ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)|יוסף יצחק מאוורוטש]] סבו של הרבי הריי"צ, לאה בת שיינא ברכה דוליצקי. ר' שלמה הי' דר בשנותיו האחרונות בארה"ב והיה לו קשר חם עם [[הרבי נשיא דורנו]] והיה מגיע רבות ל[[770]], הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, להלוויתו נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן.
 
כבר בסעודות הראשונות הבנתי שמדובר כאו במשפחה מיוחדת במינה ומהר מאוד הוקסמתי מהנהגה המלכותית והאצילית שהייתה נחלתם של כל בני הבית - אם בתוכן השיחות ובצורת הדיבור של בני הבית סביב השולחן ואם בכל פרט בחיי היום יום שאפילו הצעדים שלהם בעת הליכתם היו שונים ומיוחדים. סעודות השבת בבית הורנשטיין היו חוויה מיוחדת. הסעודה התנהלה באווירה חסידית 'ליובאוויטש'אית ובצורה אריסטקרטית מאד. את תפילות השבת היה רבי משה מתפלל בבית המדרש של אמשינוב והייתי הולך עמו. בחזרה לביתו היה מביא איתו תמיד קבוצה של אורחים. הם כבר ידעו שהוא מארח נפלא מכל הבחינות ואהבו מאוד לבוא אליו.
 
בית המשפחה היה גם בית ועד לכל אנשי הרוח היהודים מגזע החסידים שחיו בעיר. הם הרבו להתאסף אצלו ואני זוכר שכל הסופרים היהודים מהשורה הראשונה ב[[פולין|פולניה]] היו יושבים עמו ומצפים למוצא פיו. למשל בן דודו של הרבי, הסופר והפסיכולוג [[פישל שניאורסון]] היה מרבה לפקוד את הבית. דמות שכיחה בין אורחי הבית היה גם הסופר היהודי הגדול זלמן שניאור - ופרט לאלה היית מוצא שם את האורחים הטבעיים - חסידי חב"ד מכל אתר ואתר ומשלחות ציבוריות של קהילות יהודיות מכל רחבי המדינה שנהגו לנפוש באוטווצק.
 
משפחת הורנשטיין אף הציעה לי לכבס את בגדיי בביתם. התחושה המשפחתית שהם העניקו לי הייתה גדולה עד כדי כך שבימים שהייתי נוסע למשפחתי בוורשה, רבי משה דאג שאחותו גב' לנדאו תיתן לי כסף כדי שאוכל לקנות אוכל בחנות וחלילה לא ארעב. גם היא כמו אחיה הייתה אימהית ואכפתית והיה ניכר בה שהיא נמנית עם הענף המכובד הזה".}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט