182
עריכות
יחודא עילאה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==ענינו בעולמות== | ==ענינו בעולמות== | ||
מבואר כי בעולמות, [[עולם האצילות]] הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת עולמות [[בי"ע]] שהם בבחינת [[יחודא תתאה]]. יחוד [[חכמה]] ו[[בינה]] הוא ייחוד תמידי בלי הפסק בבחינת [[יחודא עילאה]] (מה שאין כן ייחוד [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שהוא יחודא תתאה שיש בו הפסק) ולכן נקראו [[חכמה]] ו[[בינה]] בשם "תרין ריעין דלא מתפרשין"{{הערה|ביטוי המקובלים המבוסס על לשון הזוהר}}. מה שאין כן ב[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שיש בייחודם הפסקות. | מבואר כי בעולמות, [[עולם האצילות]] הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת עולמות [[בי"ע]] שהם בבחינת [[יחודא תתאה]]. יחוד [[חכמה]] ו[[בינה]] הוא ייחוד תמידי בלי הפסק בבחינת [[יחודא עילאה]] (מה שאין כן ייחוד [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שהוא יחודא תתאה שיש בו הפסק) ולכן נקראו [[חכמה]] ו[[בינה]] בשם "תרין ריעין דלא מתפרשין"{{הערה|ביטוי המקובלים המבוסס על לשון הזוהר}}. מה שאין כן ב[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שיש בייחודם הפסקות. | ||
התולדה מ[[יחוד]] זה הינו בבחינת [[רוח]], והינו גבוה במעלה. בשונה מ[[יחודא תתאה]] יחוד זה אינו ממשיך אור לתחתונים. | |||
==ענינו בעבודה== | ==ענינו בעבודה== | ||
בעבודת התפילה מבואר כי "שמע ישראל" הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת "ברוך שם" שהוא בבחינת [[יחודא תתאה]]. | בעבודת התפילה מבואר כי "שמע ישראל" הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת "ברוך שם" שהוא בבחינת [[יחודא תתאה]]. | ||
משמעותו של יחוד זה הוא [[ביטול במציאות]], כאשר הנברא חש אלוקות ברמה כזו, שאין שום תפיסת מקום לישות נפרדת, ולכן הוא מתבטל מאליו ומתכלל באלוקות. | |||
== | == ענינו בשמות == | ||
ב[[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא עילאה הוא שילוב [[אדנ"י|שם אדנות]] ב[[שם הוי']] ב"ה. | ב[[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא עילאה הוא שילוב [[אדנ"י|שם אדנות]] ב[[שם הוי']] ב"ה. | ||