37,391
עריכות
אקדמות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←אגדות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה[[פיוט]] '''אַקְדָמוּת מִלִּין''' הוא קטע תפילה ב[[ארמית]]{{הערה|בטעם הדבר שנכתב דווקא בארמית, מופיע בספר התודעה שהוא מפני מעלתו, שלא יבינוהו המלאכים.}}, אותו נוהגים לומר בקהילות אשכנז בחג ה[[שבועות]] לפני [[קריאת התורה]] העוסקת במתן תורה, והוא כולל 45 בתים הבנויים כל אחד משתי שורות. | ה[[פיוט]] '''אַקְדָמוּת מִלִּין''' הוא קטע תפילה ב[[ארמית]]{{הערה|בטעם הדבר שנכתב דווקא בארמית, מופיע בספר התודעה שהוא מפני מעלתו, שלא יבינוהו המלאכים.}}, אותו נוהגים לומר בקהילות אשכנז בחג ה[[שבועות]] לפני [[קריאת התורה]] העוסקת במתן תורה, והוא כולל 45 בתים הבנויים כל אחד משתי שורות. | ||
הפיוט חובר על ידי רבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ נהוראי מוורמייזא, שחי בתקופתו של [[רש"י]] ולמד יחד עמו{{הערה|ספר התודעה חג השבועות, שם גם מופיע שהיתה להם קרבת משפחה. מובא בפירוש רש"י על תהילים פרק ע"ג פסוק י"ב.}}, והוא נקרא 'אקדמות' על שם המילים בהן הוא פותח: "אַקְדָמוּת מילין ושָרָיוּת שוּתָא" (הקדמת הדברים ופתיחת השיחה). | הפיוט חובר על ידי רבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ נהוראי מוורמייזא, שחי בתקופתו של [[רש"י]] ולמד יחד עמו{{הערה|ספר התודעה חג השבועות, שם גם מופיע שהיתה להם קרבת משפחה. מובא בפירוש רש"י על תהילים פרק ע"ג פסוק י"ב.}}, והוא נקרא 'אקדמות' על שם המילים בהן הוא פותח: "אַקְדָמוּת מילין ושָרָיוּת שוּתָא" (הקדמת הדברים ופתיחת השיחה). | ||
הפיוט הארוך מחולק לארבעה חלקים עיקריים: הוא פותח בתיאור גדולת השם, שאי אפשר לתארה כלל, לאחר מכן מתארים את ה[[מלאך|מלאכים]], ולבסוף מתואר דו-שיח בין [[עם ישראל]] לבין אומות העולם: האומות שואלות מדוע עם ישראל דבק בקב"ה, ועם ישראל משיב בתיאור השכר המובטח לעובדי ה' לעתיד לבוא. | הפיוט הארוך מחולק לארבעה חלקים עיקריים: הוא פותח בתיאור גדולת השם, שאי אפשר לתארה כלל, לאחר מכן מתארים את ה[[מלאך|מלאכים]], ולבסוף מתואר דו-שיח בין [[עם ישראל]] לבין אומות העולם: האומות שואלות מדוע עם ישראל דבק בקב"ה, ועם ישראל משיב בתיאור השכר המובטח לעובדי ה' לעתיד לבוא. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
ב[[לוח היום יום]] לחג השבועות מובא שלא נוהגים לומר את הפיוט, והרבי התייחס לכך מספר פעמים בשיחות שנערכו בעת הסעודות בדירת אדמו"ר הריי"צ, אך העיד שבעיר הולדתו [[יקטרינוסלב]] כן נהגו לומר, וכך נהג גם אביו{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4384975/jewish/-.htm ראו לדוגמא ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ז]. וב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4385625 שיחת חג השבועות] סיפר שבתחילה גם אביו לא נהג לומר, ורק בשנים האחרונות לרבנותו קודם מאסרו נהג לעמוד על הבימה ולומר זאת בהתעוררות ובבכיות.}}, והתבטא שאינו יודע מדוע לא אמרו זאת בליובאוויטש, ויתכן שאדמו"ר הרש"ב רצה שיאמרו, אך הוא לא נהג להתערב בענייני ה[[גבאי|גבאות]] של בית הכנסת{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4385625 המלך במסיבו א' עמוד מז].}}. | ב[[לוח היום יום]] לחג השבועות מובא שלא נוהגים לומר את הפיוט, והרבי התייחס לכך מספר פעמים בשיחות שנערכו בעת הסעודות בדירת אדמו"ר הריי"צ, אך העיד שבעיר הולדתו [[יקטרינוסלב]] כן נהגו לומר, וכך נהג גם אביו{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4384975/jewish/-.htm ראו לדוגמא ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ז]. וב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4385625 שיחת חג השבועות] סיפר שבתחילה גם אביו לא נהג לומר, ורק בשנים האחרונות לרבנותו קודם מאסרו נהג לעמוד על הבימה ולומר זאת בהתעוררות ובבכיות.}}, והתבטא שאינו יודע מדוע לא אמרו זאת בליובאוויטש, ויתכן שאדמו"ר הרש"ב רצה שיאמרו, אך הוא לא נהג להתערב בענייני ה[[גבאי|גבאות]] של בית הכנסת{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4385625 המלך במסיבו א' עמוד מז].}}. | ||
לפועל, אף שהרבי קבע כהוראה לרבים שאין נוהגים לומר את האקדמות{{הערה|ספר המנהגים עמוד 44.}}, וכתב שאין להתפלא על כך היות והוא בדוגמת דברי הגמרא שדבר שיצא מפי הרב, התלמידים נוהגים להדר בזה, והיות שלא ראו את אדמו"ר | לפועל, אף שהרבי קבע כהוראה לרבים שאין נוהגים לומר את האקדמות{{הערה|ספר המנהגים עמוד 44.}}, וכתב שאין להתפלא על כך היות והוא בדוגמת דברי הגמרא שדבר שיצא מפי הרב, התלמידים נוהגים להדר בזה, והיות שלא ראו את אדמו"ר הריי"צ אומר, חסידים מהדרים שלא לומר{{הערה|אגרות קודש חלק י"ח עמוד תכז. רשימות חוברת ח' עמוד 14.}}, הרבי עצמו נוהג לומר את האקדמות לעצמו בשקט, כשמתחיל לאומרם בשעת הוצאת הספר תורה מארון הקודש והולכתו לבימה, ולאחר מכן ממשיך לאומרם בין העליות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/10/6/16.htm אוצר מנהגי חב"ד - שבועות].}}. | ||
בשער הכולל מובא שהסיבה לכך שבמניני חב"ד לא נהגו לומר את הפיוט הוא מכיון שמתפללים באריכות ועוצרים באמצע התפילה לשמוע קריאת התורה, לא רצו לעכב את המתפללים זמן נוסף{{הערה|שם=שער הכולל}}. | בשער הכולל מובא שהסיבה לכך שבמניני חב"ד לא נהגו לומר את הפיוט הוא מכיון שמתפללים באריכות ועוצרים באמצע התפילה לשמוע קריאת התורה, לא רצו לעכב את המתפללים זמן נוסף{{הערה|שם=שער הכולל}}. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*משה אייזיק בלוי, '''ישוב למה לא אומרים אקדמות בחסידות חב"ד''', תשע"ד | *משה אייזיק בלוי, '''ישוב למה לא אומרים אקדמות בחסידות חב"ד''', תשע"ד | ||
{{שבועות}} | {{שבועות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חג השבועות]] | [[קטגוריה:חג השבועות]] | ||