מים התחתונים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הגהה, הגהה
(הגהה) |
(הגהה, הגהה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
ביום השני ל[[בריאת העולם]], עשה הקב"ה את הרקיע ("תיקנו על עומדו" - רש"י בראשית א, ז) והבדיל בין ה[[מים]] העליונים ל'''מים התחתונים''' (בראשית א, פסוקים ו', ז', ח'). הרקיע נועד להבדיל בין המים שנותרו מעל לרקיע ובשל כך הם נקראים המים העליונים, ובין המים שנותרו מתחת לרקיע שנקראים: המים התחתונים. לאחר עשיית הרקיע קרא הקב"ה את שמו "שמים". רש"י (שם, פסוק ו, ד"ה יהי רקיע) כותב כי השמים נבראו ביום הראשון, ורק התחזקו ביום השני: "אף על פי שנבראו שמים ביום ראשון, עדיין לחים היו, וקרשו בשני מגערת הקב"ה באומרו יהי רקיע, וזהו שכתוב (איוב כ"ו, י"א) "עמודי שמים ירופפו" - כל יום ראשון, ובשני - "יתמהו מגערתו". כאדם שמשתומם ועומד מגערת המאיים עליו". כלומר עד היום השני היו מים ורקיע, אבל רק ביום השני התחזקו המים להבדיל בין המים התחתונים לעליונים. | ביום השני ל[[בריאת העולם]], עשה הקב"ה את הרקיע ("תיקנו על עומדו" - רש"י בראשית א, ז) והבדיל בין ה[[מים]] העליונים ל'''מים התחתונים''' (בראשית א, פסוקים ו', ז', ח'). הרקיע נועד להבדיל בין המים שנותרו מעל לרקיע ובשל כך הם נקראים המים העליונים, ובין המים שנותרו מתחת לרקיע שנקראים: המים התחתונים. לאחר עשיית הרקיע קרא הקב"ה את שמו "שמים". רש"י (שם, פסוק ו, ד"ה יהי רקיע) כותב כי השמים נבראו ביום הראשון, ורק התחזקו ביום השני: "אף על פי שנבראו שמים ביום ראשון, עדיין לחים היו, וקרשו בשני מגערת הקב"ה באומרו יהי רקיע, וזהו שכתוב (איוב כ"ו, י"א) "עמודי שמים ירופפו" - כל יום ראשון, ובשני - "יתמהו מגערתו". כאדם שמשתומם ועומד מגערת המאיים עליו". כלומר עד היום השני היו מים ורקיע, אבל רק ביום השני התחזקו המים להבדיל בין המים התחתונים לעליונים. | ||
ב[[תיקוני זהר]]{{הערה|תיקון ה' (יט, ב).}} נאמר על המים התחתונים: {{ציטוטון|מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן | ב[[תיקוני זהר]]{{הערה|תיקון ה' (יט, ב).}} נאמר על המים התחתונים: {{ציטוטון|מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעיין למהוי קדם מלכא}}. (=המים התחתונים בוכים ואומרים: אנו רוצים להיות לפני המלך הקב"ה). | ||
==השתוקקות המים למצווה== | ==השתוקקות המים למצווה== | ||
קודם שהפריד [[הקב"ה]] את המים, וחילקם לשניים, היו המים - [[רוחני|רוחניים]]. ה[[בעל שם טוב]] מסביר את האימרה המובאת בתיקוני הזוהר: | קודם שהפריד [[הקב"ה]] את המים, וחילקם לשניים, היו המים - [[רוחני|רוחניים]]. ה[[בעל שם טוב]] מסביר את האימרה המובאת בתיקוני הזוהר, כך: | ||
{{ציטוט|תוכן=כל המעינות, הנה מן היום אשר [[הקב"ה]] הבדיל בין מים למים, הנה ה'''מים התחתונים''' בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא, (כלומר:) שיעשו בהם ועל ידם דבר שבקדושה, כמו [[נטילת ידים|רחיצת ידים]] קודם ה[[תפילה]], [[טהרת המשפחה|טבילת מצוה]], [[טבילת עזרא|טבילת טהרה]] ל[[תפילה]] ול[[תורה]], [[נטילת ידים]] עם [[ברכה]] בהזכרת שם שמים, מים ל[[שתיה]] ומברכין עליהם לפניהם ולאחריהם. | {{ציטוט|תוכן=כל המעינות, הנה מן היום אשר [[הקב"ה]] הבדיל בין מים למים, הנה ה'''מים התחתונים''' בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא, (כלומר:) שיעשו בהם ועל ידם דבר שבקדושה, כמו [[נטילת ידים|רחיצת ידים]] קודם ה[[תפילה]], [[טהרת המשפחה|טבילת מצוה]], [[טבילת עזרא|טבילת טהרה]] ל[[תפילה]] ול[[תורה]], [[נטילת ידים]] עם [[ברכה]] בהזכרת שם שמים, מים ל[[שתיה]] ומברכין עליהם לפניהם ולאחריהם. | ||
מאז ברא [[הקב"ה]] את המים, והבדיל בין מים למים, הנה מים תחתונים בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא להיות תשמישי מצוה ותשמישי קדושה וטהרה, ובכייתם הלזו של המעיינות יכולה | מאז ברא [[הקב"ה]] את המים, והבדיל בין מים למים, הנה מים תחתונים בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא להיות תשמישי מצוה ותשמישי קדושה וטהרה, ובכייתם הלזו של המעיינות יכולה להימשך מאות ואלפים בשנים עד אשר אחד ה[[יהודי]]ם עובר עליהם ורוחץ ידיו ומברך [[על נטילת ידים]], או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף.|מרכאות=כן}} (ליקוטי דיבורים ח"ד, תקצו, א, ואילך). | ||
===אופן ירידת המים=== | ===אופן ירידת המים=== | ||