דוברובנה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 395 בתים ,  20 במאי 2022
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


==הסטוריה==
==הסטוריה==
כבר בראשית ימי החסידות העיר דוברובנה הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. בעיר פעל בית דפוס יהודי שהדפיס ספרי קודש רבים, וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]], רבי [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]], רבי [[ישראל מדוברובנה]] ועוד.
כבר בראשית ימי החסידות העיר דוברובנה הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. העיר היתה בתוך "[[תחום המושב]]" ופעל בית דפוס יהודי שהדפיס ספרי קודש רבים, וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]], רבי [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]], רבי [[ישראל מדוברובנה]] ועוד.


בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב"ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 752.}}.
בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב"ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 752.}}.


בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס"ב]] הקים אדמו"ר הרש"ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. הרבי ביקש תמיכה מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק"א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו"ר הרש"ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ' 21.}}.
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס"ב]] הקים אדמו"ר הרש"ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ"א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק"א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו"ר הרש"ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ' 21.}}.


ערב [[מלחמת העולם השנייה]] עמד מספר יהודי העיירה על כ-2,100. העיירה נכבשה על ידי הנאצים בכ"א בתמוז ה'תש"א, ועל יהודיה הוטלו גזירות שונות. כעבור זמן מה רוכזו יהודי העיירה בגטו, בו נרצחו כ-200 יהודים.
ערב [[מלחמת העולם השנייה]] עמד מספר יהודי העיירה על כ-2,100. העיירה נכבשה על ידי הנאצים בכ"א בתמוז ה'תש"א, ועל יהודיה הוטלו גזירות שונות. כעבור זמן מה רוכזו יהודי העיירה בגטו, בו נרצחו כ-200 יהודים.
11,698

עריכות

תפריט ניווט