27,797
עריכות
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''צ'רנוביץ''' (אוקראינית: '''Чернівці́'''; ברוסית: '''Черновцы́''') היא עיר בדרום מערב [[אוקראינה]], 40 ק"מ צפונית מגבול [[רומניה]] ו-50 ק"מ מגבול [[מולדובה]]. המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז צ'רנוביץ, חבל צ'רנוביץ ואזור צ'רנוביץ. נכון לשנת תשפ"ב, אוכלוסיית העיר מונה 264.3 אלף איש. שטחה של צ'רנוביץ הוא 153 | '''צ'רנוביץ''' (אוקראינית: '''Чернівці́'''; ברוסית: '''Черновцы́''') היא עיר בדרום מערב [[אוקראינה]], 40 ק"מ צפונית מגבול [[רומניה]] ו-50 ק"מ מגבול [[מולדובה]]. המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז צ'רנוביץ, חבל צ'רנוביץ ואזור צ'רנוביץ. נכון לשנת תשפ"ב, אוכלוסיית העיר מונה 264.3 אלף איש. שטחה של צ'רנוביץ הוא 153 קמ"ר. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
==הקהילה היהודית== | ==הקהילה היהודית== | ||
הקהילה היהודית בצ'רנוביץ היא אחת מהעתיקות והמפוארות ביותר באוקראינה. | הקהילה היהודית בצ'רנוביץ היא אחת מהעתיקות והמפוארות ביותר באוקראינה. | ||
בתקופת השיא של הקהילה, היוו היהודים למעלה ממחצית אוכלוסיית העיר, כ50 אלף נפש בשנת ה' | בתקופת השיא של הקהילה, היוו היהודים למעלה ממחצית אוכלוסיית העיר, כ50 אלף נפש בשנת ה'תש"א. | ||
ייתכן ויהודים חיו באיזור בוקובינה (כיום צ'רנוביץ) עוד בתקופת ה[[תנאים]], זאת בהסתמך על כתובת עברית היסטורית באותיות לטיניות שמתוארכת לאותה תקופה. כ400 שנה לאחר מכן, החלה הגירה מסיבית של יהודים לאיזור זה, רובם פליטים שגורשו ממדינות שרצו לכפות עליהם להמיר את דתם | ייתכן ויהודים חיו באיזור בוקובינה (כיום צ'רנוביץ) עוד בתקופת ה[[תנאים]], זאת בהסתמך על כתובת עברית היסטורית באותיות לטיניות שמתוארכת לאותה תקופה. כ400 שנה לאחר מכן, החלה הגירה מסיבית של יהודים לאיזור זה, רובם פליטים שגורשו ממדינות שרצו לכפות עליהם להמיר את דתם רח"ל. | ||
בתקופת [[האחרונים]], שלט באיזור השלטון העות'מני. כך במשך השנים ידעו יחסי העות'מנים כלפי יהודי צ'רנוביץ עליות ומורדות. | בתקופת [[האחרונים]], שלט באיזור השלטון העות'מני. כך במשך השנים ידעו יחסי העות'מנים כלפי יהודי צ'רנוביץ עליות ומורדות. | ||
שורה 19: | שורה 19: | ||
במהלך [[גזירות ת"ח ות"ט]], נפגעו גם יהודי צ'רנוביץ. לאחר הפרעות, רבים מהפליטים היהודים התיישבו בעיר. | במהלך [[גזירות ת"ח ות"ט]], נפגעו גם יהודי צ'רנוביץ. לאחר הפרעות, רבים מהפליטים היהודים התיישבו בעיר. | ||
בתקופת השלטון האוסטרי באיזור, היחס כלפי היהודים היה רע ביותר וכלל בין היתר גזירות כלכליות, נערמו קשיים על בניית בתים, חוק גיוס חובה, וכן קשיים על נישואים כהלכה. במשך תקופת השלטון האוסטרי נעשו נסיונות לצמצם את האוכלוסיה היהודית בעיר באמצעות הגזירות | בתקופת השלטון האוסטרי באיזור, היחס כלפי היהודים היה רע ביותר וכלל בין היתר גזירות כלכליות, נערמו קשיים על בניית בתים, חוק גיוס חובה, וכן קשיים על נישואים כהלכה. במשך תקופת השלטון האוסטרי נעשו נסיונות לצמצם את האוכלוסיה היהודית בעיר באמצעות הגזירות הנ"ל, עד כדי כך שבשנת ה'תקמ"ב ניתנה פקודה לגירוש כל יהודי גליציה המתגוררים בעיר. | ||
אמנם בשנת ה' | אמנם בשנת ה'תקמ"ו, לאחר סיום שלטונו של קרל פון אנצנברג, המושל האנטישמי של בוקובינה, השתפר יחסם של השלטונות כלפי היהודים (בעיקר בגלל הצורך הכלכלי של השלטונות ביהודים), אך עדיין מפעם לפעם נגזרו על היהודים גזירות שונות. | ||
החל משנת [[תשס"ג]] החל לפעול במקום שליח הרבי, הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')|מנחם מענדל גליצנשטיין]] בנו של הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]. | החל משנת [[תשס"ג]] החל לפעול במקום שליח הרבי, הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')|מנחם מענדל גליצנשטיין]] בנו של הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]. |