כתיבה לרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 45 בתים ,  12 במאי 2022
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 46: שורה 46:
{{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}


כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב [[ראש השנה]] ו[[יום הילולא|יום ההילולא]]. שלא כמו במכתב וכיוצא בזה, לפ"נ יש נוסח קבוע והוא: "פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר]], אנא לעורר רחמים רבים (יש שהוסיפו "ממקור הרחמים והחסדים האמיתים" או "ממקור הרחמים והסליחות" אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות {{הערה|[[תורת מנחם]] תש"י עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}} על [[נרנח"י]] של (השם הפרטי ושם האם)", ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.
כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב [[ראש השנה]] ו[[יום הילולא|יום ההילולא]]. שלא כמו במכתב וכיוצא בזה, לפ"נ יש נוסח קבוע והוא: "פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר]] שליט"א [[מלך המשיח]], אנא לעורר רחמים רבים (יש שהוסיפו "ממקור הרחמים והחסדים האמיתים" או "ממקור הרחמים והסליחות" אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות {{הערה|[[תורת מנחם]] תש"י עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}} על [[נרנח"י]] של (השם הפרטי ושם האם)", ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.


=== מכתב ===
=== מכתב ===
שורה 130: שורה 130:
כיום, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את הרבי, נוהגים ה[[חסיד]]ים וה[[יהודי]]ם לכתוב לרבי ולקבל את עצתו וברכתו, באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], הכתיבה מתבצעת על ידי כתיבת הפ"נ, הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה"[[אגרות קודש]]". במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, רואה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]].
כיום, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את הרבי, נוהגים ה[[חסיד]]ים וה[[יהודי]]ם לכתוב לרבי ולקבל את עצתו וברכתו, באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], הכתיבה מתבצעת על ידי כתיבת הפ"נ, הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה"[[אגרות קודש]]". במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, רואה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]].


עם זאת, ישנם חסידים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים כי אין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{הערה|ספר הרבי ימצא את הדרך כיצד לענות, שתי חלקים.}}. חיזוק לטענה זו מוצאים הם במכתב מהתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/579.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקעט].}}.
עם זאת, ישנם חסידים מעטים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים כי אין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{הערה|ספר הרבי ימצא את הדרך כיצד לענות, שתי חלקים.}}. חיזוק לטענה זו מוצאים הם במכתב מהתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/579.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקעט].}}.


כמו כן, ישנם המסתייגים משימוש רווח בספרי האגרות קודש לקבלת תשובות מהרבי, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט, ועוד.}}, ולכן יש לכתוב בעיקר לצורך בקשת ברכה.
כמו כן, ישנם המסתייגים משימוש רווח בספרי האגרות קודש לקבלת תשובות מהרבי, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט, ועוד.}}, ולכן יש לכתוב בעיקר לצורך בקשת ברכה.
1,449

עריכות

תפריט ניווט