11,178
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
בין רבני העיירה נמנים הרב [[יוסף תומרקין]] שרבנותו הראשונה הייתה בסוראז. לאחר פטירתו של הרב [[אהרן זסלבסקי]] שהיה אב"ד בעיר [[קרמנצ'וג]], נתקבל במקומו בעצתו ובהסכמתו של ה[[אדמו"ר הצמח צדק]], כרב ואב"ד בקרמנצ'וג. | בין רבני העיירה נמנים הרב [[יוסף תומרקין]] שרבנותו הראשונה הייתה בסוראז. לאחר פטירתו של הרב [[אהרן זסלבסקי]] שהיה אב"ד בעיר [[קרמנצ'וג]], נתקבל במקומו בעצתו ובהסכמתו של ה[[אדמו"ר הצמח צדק]], כרב ואב"ד בקרמנצ'וג. | ||
בהמשך | בהמשך כיהן כרב העיירה הרב שניאור דובער שניאורסון, בנו של הרב הקדוש [[המהרי"ן מניעז'ין]]. | ||
לאחר מכן התמנה הרב [[משה אקסלרוד]] לרב העיירה. | בתקופה מאוחרת יותר, כיהן הרב [[מאיר חיים חייקין]] כרב בעיירה, ובעקבות רדיפות הממשלה הוכרח לברוח מהעיירה באישון לילה והתמנה על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כרב בעיירה טיפליס שב[[גרוזיה]]. | ||
למרות רדיפות הממשלה, כשהגיע לשמש כרב, הרחיב את | |||
לאחר מכן התמנה הרב [[משה אקסלרוד]] לרב העיירה. כאשר התמנה לרב העיר כתב אליו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אג"ק ח"א ע' תקסא אגרת טו.}} "הנני לברכו בברכת מז"ט בעד קבלתו הרבנות הכבודה בעי"ת סוראז יע"א, אשר מאז ומעולם ישבו שם אנשי שם". | |||
למרות רדיפות הממשלה, כשהגיע הרב אקסלרוד לשמש כרב, הרחיב את החיידר המקומי והוסיף בו כיתות{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] עמ' לח.}}. כמו כן אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]], ופתח ישיבת [[תומכי תמימים]] מחתרתית. המגיד שיעור היה הרב התמים [[ישעיה אלעווסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל בדרך נס הוא ישב במאסר רק תקופה קצרה. לאחר מאסרו עזב את הרבנות בסוראז ועבר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[לנינגרד]] על מנת להשתדל משם לקבלת האישורים עבור יציאה מברית המועצות{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] עמ' שסט.}}. | |||
==חסידים ילידי העיירה== | ==חסידים ילידי העיירה== |
עריכות