58
עריכות
מיהו יהודי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
(הרחבה) |
|||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
==יחס הרבי לתיקון החוק== | ==יחס הרבי לתיקון החוק== | ||
===חומרת החוק=== | |||
[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']] | [[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']] | ||
הרבי | הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול וכינה אותו: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}, וכפי שהסביר: {{ציטוטון|הגזירה האיומה, גזירה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל הרוויים דם ואש ותמרות עשן, גזירות שונות ומשונות, ובכל זה לא העיז בכל עמי הארץ איש או אישה לבוא לבטל את עצם קיום עם ישראל על ידי הכרזה שכל המביא פסת נייר בה כתוב שיהודי הוא, הרי הוא יהודי}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9980.htm ממכתב ערב ראש השנה תשל"א].}}. | ||
הרבי | הרבי הסביר שחומרתו של חוק זה היא הרבה מעבר לשאר החוקים נגד התורה שנחקקו במדינת ישראל. שאר החוקים יש בהם כביכול תועלת מסויימת שלמענה נחקקו (צורך רפואי בניתוחי מתים, הצלה מסכנה ע"י עבודה בשבת וכדומה), ולכן אין הם מרידה גלויה בהלכה. החוק היחיד שנחקק בתור מרידה גלויה בהלכה הוא חוק "מיהו יהודי", ולכן יש בו חומרה שאין באחרים{{הערה|שיחת כ"ד טבת תשל"ח (לקוטי שיחות חלק כ"א ע' 290). ש"פ בראשית תשד"מ.}}. | ||
{{ | |||
: | הרבי ביקש שבכל התאספות שהיא יעוררו על כך עד שהחוק יתוקן{{הערה|שיחות ש"פ תשא וי"א ניסן תשל"ב.}}, ואף אמר בכאב: "חשבתי לעצמי, שהיות שתבעתי שבכל הזדמנות ידברו אודות מיהו יהודי, איך יהיה בכל פעם | ||
מה לדבר, ואין שייך לחזור על הדברים הישנים, במילא כעבור כמה שבועות כבר לא יהי‘ מה לדבר. אך כעת רואים שזוהי דאגת שוא, מכיון שאין לך יום שלא מגיעים ענינים חדשים עם טענות חדשות..."{{הערה|ש"פ תשא שם.}}. כמו כן תבע מחברי הכנסת שבכל פעם שמתאספת הכנסת יש לפתוח במחאה על מיהו יהודי{{הערה|שיחת ש"פ בראשית תשד"מ.}}. | |||
הרבי | הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש{{מקור}}. | ||
בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]]. | |||
באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ל]], אמרה [[הרבנית חיה מושקא]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהרבי ממש נחלש בגופו מהבעיה של מיהו יהודי{{הערה|תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב׳ תשפ"ב ע' 45}}. | |||
===טענות נגד החוק=== | |||
ראשית, הרבי שלל את עצם הלגיטימציה לחוקק חוק כזה, כי יהדות וגיור הם נושאים הלכתיים שאין לכנסת כל סמכות לדון בהם{{הערה|שם=שם|שיחת ש"פ בהעלותך תש"ל. ש"פ וישלח תשמ"ט (ספר השיחות ח"א ע' 110).}}, בדיוק כפי שאין בסמכותה של הכנסת להחליט ניתוחים לחולים או כלי נשק לצבא{{הערה|ש"פ בהעלותך שם.}}. ענין זה מופרך עוד יותר כאשר בכנסת יושבים גם חברי כנסת גויים, והם שותפים להכרעה "מיהו יהודי".{{הערה|ש"פ בהעלותך, וישלח הנ"ל; ש"פ בראשית תשד"מ.}}. | |||
הרבי | הרבי שלל את המושג "גיור רפורמי", כי עצם מהותה של הרפורמה הוא "שינוי", ולגיור שלהם אין כל משמעות{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 408).}}. | ||
מכיוון שהחוק מבוסס על הכרה בגיורים שקריים, ועל ידו מרמים את הגוי כשאומרים לו שהוא יהודי, הרי זה לא יחזיק מעמד. הגוי אינו מעוניין שירמו אותו, וכשתתגלה התרמית יגבירו אצלו את השנאה לישראל{{הערה|שיחות י"ב תמוז תש"ל. ו' תשרי תשל"ח.}}. | |||
{{ | |||
===הסכנות כתוצאה מהחוק=== | |||
מלבד עצם החומרה והחילול ה' שבחוק, הצביע הרבי על ההשלכות המעשיות שלו - הכנסת גויים לתוך עם ישראל, מיד בעקבות החוק. וכפי שכתב: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= | |||
גישת היסוד שלי בכל הבעיה, והיא שבכל יום ויום נעשים גיורים שלא כהלכה, הן בארץ ישראל והן מחוצה לה, ולאחרי זמן קצת חוששני שאי אפשר יהיה לברר באיזה אופן נתגיירו, שהרי כל התעודות שוות הן | |||
|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10002.htm ממכתב ה' מרחשון תשל"א]}} | |||
הרבי | הרבי התריע כי אף אחד אינו מחוסן בפני חדירת הגויים שיירשמו כיהודים, וזעק בכאב על "ראש ישיבה" שאינו רואה צורך להשתתף במאבק כנגד הגזירה - שעליו לדעת כי בישיבה שלו נמצא בחור גוי, וייתכן שהוא משתעשע איתו בדברי תורה ויסייע לו להתחתן בבוא היום, מבלי לדעת שהוא גוי...{{הערה|שיחת כ' מנחם-אב תשל"א. [https://col.org.il/news/28075 בישיבה שלך לומדים גויים! / להאזנה] {{COL|}}}} הרבי סיפר כי מקרים כאלו התרחשו בכמה ישיבות{{הערה|שיחת ש"פ מקץ תשמ"ב.}}. | ||
בין | בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי [[וינה]]" - בווינה התרכזו יוצאי רוסיה רבים ובהם עולים לארץ. שליחי הסוכנות פיתו אותם לקבל תעודות גיור פיקטיביות, כאשר הממונה על מערך הגיור לא היה מוסמך לכך, ולא נערך גיור אמיתי כנדרש בהלכה. [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, ועשרות רבנים חתמו על מחאה נגדם{{הערה|הפרדס, אדר תשל"א.}} [[הרבי]] יצא במאבק על כך{{הערה|שיחות ש"פ בחוקותי תש"ל, ש"פ בראשית וי"ט כסלו תשל"א.}}. המאבק נשא פרי והמקום נסגר. גם מקומות דומים של "בתי חרושת" לגיורים פיקטיביים נסגרו בעקבות המאבקים{{הערה|שיחות ש"פ יתרו תשל"ז. אחרון של פסח תשמ"א.}} | ||
הרבי הסביר שריבוי גויים מעמים שונים שיתיישבו בין בני ישראל בחסות החוק, עלולה להביא לסכנה ביטחונית{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 409).}}. | |||
כמו כן התייחס הרבי לסכנות רוחניות הנגרמות משמים, בעקבות אי תיקון החוק: | |||
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]], בשיחה בעת ה[[פאראד]] ובהמשכה ב[[התוועדות]], דיבר הרבי על כך שחוק זה גורם לסכנה חמורה בביטחון היהודים בארץ הקודש ולשפיכות דמים. הרבי קבע כי התערבות [[ברית המועצות]] בענייני הביטחון של ישראל באה בעקבות עירוב גויים בעם ישראל, וכן דיבר על הפיגוע המבהיל שאירע אז באביבים, בו נרצחו 12 יהודים שרובם ילדים, ואמר כי הוא תוצאה משמים בעקבות החוק. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל, וראש הממשלה גולדה מאיר מחתה על כך במהלך ישיבה בכנסת. הרבי התייחס לכך בהתוועדות שבת פרשת בהעלותך, ואמר: {{ציטוטון|כשם שעכשיו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך, בזמן של [[רעוא דכל רעוין]] - כך אני רואה בלי ספק, שהסיבה להתערבות של [[מצרים]] או רוסיה היא בגלל שיהודים בעצמם "הזמינו" אותם, בכך שמאפשרים לגויים שיוכלו להיכנס לארץ ישראל; מזמינים את המחבל להיכנס לארץ ישראל!}} | |||
גם לאחר [[הפיגוע במעלות]], בו נרצחו 27 יהודים שמתוכם 21 ילדים, קישר זאת הרבי לפירצה שבחוק מיהו יהודי. הרבי הסביר שאין הכוונה שבעטיים של אלו שאינם מתקנים את החוק נגרם עונש כזה, חלילה, אלא שישנה הגנה רוחנית על עם ישראל, וכאשר ישנה פירצה בשמירה על גבולות עם ישראל, נגרמת ממילא פירצה בהגנה הביטחונית, ואזי חשופים לסכנה מהמחבלים - כשם שמי שאינו חובש קסדה מסתכן, לא בגלל המחסור בקסדה, אלא בגלל שאין לו הגנה ונשאר חשוף לסכנה{{הערה|שיחת ש"פ במדבר תשל"ד.}}. | |||
==אירועים נוספים== | ==אירועים נוספים== | ||
| שורה 147: | שורה 156: | ||
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב | *'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב | ||
== קישורים | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי" | *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי" | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ''' | *'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ''' | ||