אחשוורוש: הבדלים בין גרסאות בדף

אחשורוש הוא דמות מרכזית בסיפור [[מגילת אסתר]], שלזכרו נקבע [[חג הפורים]]. הוא המלך שהסכים לגזירת השמדת [[עם ישראל]] שהציע [[המן האגגי|המן]], אך לבסוף התהפך לבו לטובת היהודים, בזכות מלכתו היהודיה [[אסתר]] ובן דודה נשיא הדור [[מרדכי היהודי]].

ישנן דעות שונות לגבי מוצאו של אחשורוש: לדעה אחת היה ממשפחת המלוכה, בנו של כורש או דריוש; ולדעה שנייה לא היה ממשפחת המלוכה, אלא השתלט על כס המלכות בכח{{הערה|1=ראה דיון על כך ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=אחשורוש+בנו&pgnum=42&hilite=9003940b-4ea5-4a9c-abc8-9e96150fce6c מנות הלוי] על הפסוק שם.}}.

לאידך, בתרגום שני{{הערה|על הפסוק אסתר א, א.}} ובמדרשים נוספים נאמר שהיה מזרע המלוכה. לדעה זו התחתן עם המלכה [[ושתי]] לאחר שהמלך כורש - שכבש את ארמון בלשצר - מצא שם את בת המלך ושתי כנערה, והוא חמל עליה והשאירה בחיים, ולאחר מכן השיאה לאחשורוש נכדו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=9758&st=%u05d0%u05e1%u05ea%u05e8 ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרמט].}}.

===מלכותו===

בשנת ג'ש"צ, החלו עולי בבל באישור כורש מלך פרס לבנות את [[בית המקדש השני]] ב[[ירושלים]]; אך בשנה הראשונה למלכותו של אחשורוש, כתבו הגויים תושבי הארץ כתב שטנה למלך, ובו הזהירו אותו מכך שהתחזקות היהודים והתבססותם בירושלים עלולה להביא למרד בו{{הערה|על פי חז"ל, שמשי הסופר שכתב את כתב השטנה (כמו שנאמר בעזרא ד, ח) הוא בנו של [[המן האגגי|המן הרשע]] (רש"י על הפסוק; ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרמה).}}. לאור זאת ולאחר שהתיעץ עם ושתי ועם ממוכן הפסיק אחשוורוש את הבניה, והיא הושבתה עד השנה השניה למלכות דרויש השני, היא שנת ג'ת"ח{{הערה|עזרא ד. סדר הדורות.}}. זו גם הסיבה שאמר אחשורוש לאסתר כשנשאה חן בעיניו{{הערה|אסתר ה, ג.}}: "וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ '''עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת''' וְיִנָּתֵן לָךְ" - רק '''עד''' חצי המלכות, ולא כולל בנין [[בית המקדש]] - שאותו הוא אינו מוכן לתת{{הערה|רש"י על הפסוק. מגילה טו, ב.}}.

===אישיותו===

יחסו ליהודים מתואר באופן כללי כשלילי. בגמרא{{הערה|שם=יאא}} דורשים האמוראים את שמו "אחשורוש" כמבטא את רשעותו:

"ורוש" - לשון [[מרירות]] כמו "ענבי רוש" "ראש ולענה", והיינו מרירות השעבוד. וכן פירושו עניות ודלות, כמו "ולרש אין כל". ועל זה נאמר: "עמו אנכי בצרה", שנתלבש מבחינת אחש בבחינת ורוש.

על אף ש"אחשורוש" מסמל ומבטא את הירידה והשפלות, שהוא שלילי במהותו, מכל מקום בשרשו הרוחני הוא גבוה ביותר. על פי הכלל הידוע ש"כל הגבוה גבוה ביותר כשנופל נופל למטה ביותר". ולכן לפי גודל ירידתו ושיפלותו של אחשורוש, כך גודל שורשו הרוחני.