לבוש חסידי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לבוש חסידי (עריכה)

גרסה מ־01:13, 22 באפריל 2022

נוספו 1,229 בתים ,  22 באפריל 2022
קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, סדר, הרחבה
חזותיקוד ויקי
(קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, סדר, הרחבה)
שורה 33: שורה 33:
==מגבעת==
==מגבעת==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש ב[[מגבעת קנייטש]] כששוליה כלפי מעלה]]
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש ב[[מגבעת קנייטש]] כששוליה כלפי מעלה]]
[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:''' הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש']]
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מגבעת קנייטש]]}}
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, אך לאחר מכן במשך רוב שנות קיומה של חסידות חב"ד מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. בעקבות החלטותיה של '[[גזרת הלבוש]]', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו"ר [[הצמח צדק]], אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, אך לאחר מכן במשך רוב שנות קיומה של חסידות חב"ד מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. בעקבות החלטותיה של '[[גזרת הלבוש]]', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו"ר [[הצמח צדק]], אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.


בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ|הריי"צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי. עד להסתלקות הרבי הרש"ב היה הקמט בכובעו של הרבי הריי"צ בצורת משולש כפי שנהגו הסוחרים אז, ומאז שינה אותו לצורת עיגול כפי שהיה נהוג אצל הרבנים הזקנים באותה התקופה{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}.
בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ|הריי"צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי. עד להסתלקות הרבי הרש"ב היה הקמט בכובעו של הרבי הריי"צ בצורת משולש כפי שנהגו הסוחרים אז, ומאז שינה אותו לצורת עיגול כפי שהיה נהוג אצל הרבנים הזקנים באותה התקופה{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}.
===שטריימל===
{{ערך מורחב|ערך=[[שטריימל]]}}
[[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]
'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמא בתמונה 8)'''}}.
דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו.
מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 8)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה"[[חידושי הרי"ם]]" מגור עם ממשלת פולין בתקופת "גזירת הלבוש", להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק "גרבי קוזאקים" ו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.
מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' ש}}.
====המנהג החב"די====
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי השבת שקיבל בירושה מאדמו"ר הזקן]]
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קופליק']]
מנהג חב"ד היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו"ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהייתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&st=&pgnum=24 תש"ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&ArticleID=3316&SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303]}}.
אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קופליק.
מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}
הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון ש[[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}.
כשנכנס יהודי המשתייך לאחת מ[[גליציה#חצרות חסידיות שמקורם בגליציה|חצרות]] [[גליציה]], אמר לרבי כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידם. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידות בהם הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}} יהיו חסידים שלו כתוצאה מכך שיסלק את המגבעת וילבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12 {{חב"ד און ליין}} }}.
מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336 תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}.{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.


===מגבעת קנייטש===
===מגבעת קנייטש===
{{ערך מורחב|ערך=[[מגבעת קנייטש]]}}
[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:''' הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש']]
[[קובץ:א.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]]
כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "[[מגבעת קנייטש]]" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" באידיש. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך כיפתו של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.
כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "[[מגבעת קנייטש]]" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" באידיש. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך כיפתו של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.


שורה 51: שורה 79:


מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.
מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.
==אבנט==
{{ערך מורחב|ערך=[[אבנט]]}}
ה'''אבנט''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''גרטל'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות הגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.
הרבי הרש"ב הורה לתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להסיר את הגארטל {{הערה|1=מלבד התמים [[יצחק הורביץ]], שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגארטל. שמועות וסיפורים חלק ג' עמ' 240. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[יחידות]] יש לחגור גארטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערה|1=[[ימי בראשית]] עמוד 55 ו[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] עמוד 138 הערה 2}}.
אודות המנהג לחגור ב' אבנטים{{הערה|הערה 1=}} - כתב רבינו שאין מנהג חב"ד בזה. אך עפ"י השמועה הרבי עצמו כן נהג בכך.


==סירטוק==
==סירטוק==
שורה 63: שורה 84:
בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת בשבת{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב"ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות [[גזירת הלבוש]], אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.
בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת בשבת{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב"ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות [[גזירת הלבוש]], אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.


עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת [[תר"ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[לבנה]] בימות השבת ומועד. אך מאז שעלה [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפץ שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.
עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת [[תר"ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[לבנה]] בימות השבת ומועד. אך מאז שעלה אדמו"ר המהר"ש לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפץ שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.


עד לנשיאותו של [[הרבי]] נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם הלכו בשבתות ומועדים. אך בעקבות שיחתו של הרבי שבה אמר שצריך להחליף את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי.
עד לנשיאותו של [[הרבי]] נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם הלכו בשבתות ומועדים. אך בעקבות שיחתו של הרבי שבה אמר שצריך להחליף את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי.
שורה 69: שורה 90:
כיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, גם בימות החול ולא רק ב[[שבת]] ו[[מועד]], וזאת בשל הנהגתו של הרבי מאז שנת [[תש"נ]] ללכת עם בגד השבת (סירטוק משי) בכל ימות השבוע.
כיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, גם בימות החול ולא רק ב[[שבת]] ו[[מועד]], וזאת בשל הנהגתו של הרבי מאז שנת [[תש"נ]] ללכת עם בגד השבת (סירטוק משי) בכל ימות השבוע.


==שטריימל==
==אבנט==
{{ערך מורחב|ערך=[[שטריימל]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[אבנט]]}}
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי השבת שקיבל בירושה מאדמו"ר הזקן]]
ה'''אבנט''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''גרטל'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות הגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קופליק']]
[[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]
[[קובץ:מכירות תשלט.png|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 9:''' מכירת המצוות אצל הרבי ב[[מוצאי שבת|מוצאי]] [[שבת בראשית]], המוכר עומד מצד שמאל כששטריימל לראשו]]
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]


'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמאות בתמונות 9-8)'''}}.
הרבי הרש"ב הורה לתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להסיר את הגארטל{{הערה|1=מלבד התמים [[יצחק הורביץ]], שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגארטל. שמועות וסיפורים חלק ג' עמ' 240. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[יחידות]] יש לחגור גארטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערה|1=[[ימי בראשית]] עמוד 55 ו[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] עמוד 138 הערה 2}}.


דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו.
אודות המנהג לחגור ב' אבנטים - כתב הרבי שאין מנהג חב"ד בזה. אך עפ"י השמועה הרבי עצמו כן נהג בכך{{מקור}}.


מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 8)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה"[[חידושי הרי"ם]]" מ[[גור]] עם ממשלת [[פולין]] בתקופת "גזירת הלבוש", להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק "גרבי קוזאקים" ו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.
==חולצה==
 
חסידים לובשים חולצה לבנה מכופתרת. חלק מחסידי חב"ד נוהגים אף שלא להכניס את החולצה לתוך המכנסיים, ויש שהסבירו זאת{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/8/8c/שלא_שינו_את_לבושם.pdf שלא שינו את שמם] עמוד 32, מוסף לעיתון בקהילה.}} על פי מנהגו של הרבי עקב דברי [[האריז"ל]] שאין ללכת עם [[ציצית]] מגולה ולאידך אין לתחוב את הציציות במכנסיים אלא צריך שיהיו נוטפות.
מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' ש}}.


===המנהג החב"די===
הרבי לובש חולצה ששרווליה קצרים גם בימות החורף.


מנהג חב"ד היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו"ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהייתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&st=&pgnum=24 תש"ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&ArticleID=3316&SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303]}}.
==סגירת הכפתורים==
מנהג חסידים לכפתר ימין על שמאל על פי דברי ה[[זוהר]]{{הערה|פרשת מקץ: "ותו דבעי לבר נש לנטלא ידא ימינא בשמאלא לשלטאה ימינא על שמאלא".}} שישלוט צד ימין (המושווה ב[[קבלה]] ל[[ספירת החסד]]) על צד שמאל (המושווה ל[[ספירת הגבורה]]). יש שנתנו טעם נוסף שבעבר היו האנשים הולכים עם חרב ביד ימין והיה קשה לפתוח את הכפתור ביד שמאל כשהוא מכופתר שמאל על ימין{{הערה|רבבות אפרים חלק ח' סימן תקמו.}}.


אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קופליק.
==לבושים נוספים==
* חגורה ושלייקס -
* עניבה -
* שעון -
* משקפיים -


מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}
{{פסקה חסרה}}
 
הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון ש[[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}.
 
כשנכנס יהודי המשתייך לאחת מ[[גליציה#חצרות חסידיות שמקורם בגליציה|חצרות]] [[גליציה]], אמר לרבי כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידם. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידות בהם הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}}יהיו חסידים שלו כתוצאה מכך שיסלק את המגבעת וילבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12{{חב"ד און ליין}} }}.
 
מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"...{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 103: שורה 118:
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98785 הפקה חסידית לבר מצווה: "למה? כובע!" ● צפו] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98785 הפקה חסידית לבר מצווה: "למה? כובע!" ● צפו] {{שטורעם}}
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/536051"

תפריט ניווט