שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 464 בתים ,  19:20, 21 באפריל 2022
אין תקציר עריכה
בגיל 20 ביקשו הוריו של משה להשיאו עם מרת חנה בתו של רבה של [[חרקוב]], ר' שמואל הבר, אלא שזקני העיר חששו. הם ידעו כי עונשם על החופה המחתרתית יהיה גדול מנשוא. מכתב נשלח לברוקלין אל הרבי, שהשיב: "לשאול את רשותו של רב העיר לנינגרד הרב [[רפאל נימוטין]]". על החתום: הדוד מנדל. הרבי לא חתם "שניאורסון" ביודעו כי כל המכתבים עוברים צנזורה. רב העיר נעתר ומועד החתונה נקבע לכסלו [[תשמ"ו]].
לאחר נישואיו הגיש כמה פעמים בקשת עליה לארץ ולבסוף בשנת תשמ"ז בדרך ניסית קיבל אישור, עבורו ועבור אשתו ואמומרת יוכבד שרה. לאחר עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבה של ארגון '[[שמיר]]' בשכונת גאולה, ישיבה לעולי רוסיה צעירים.
כחודש לאחר מכן נסע לרבי. הרבי הורה לו להתיישב בפרוייקט דיור שהקימה אז חב"ד בשכונת רמות בירושלים.
 
בשנת [[תנש"א]] החל את עסקנות הציבורית כשצורף לעסקני [[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]] בחבר העמים.
מאוחר יותר, בשנת [[תשנ"ה]], נשלח ל[[קייב]] בירת אוקראינה, בכדי לעזור לרב העיר, הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]]. הרב אסמן החל לארגן מנין מידי שבת בשבתו תוך שהוא אוסף אליו את כל הזקנים. חודש ימים אחרי בואו כבר נמנו כשישים איש בחדר מאולתר שהפך לבית הכנסת. בד בבד ניהל מאבק משפטי בלתי מתפשר על מבנה [[בית הכנסת ברודצקי]] עד שהוחזר לידי הקהילה ועבר שיפוץ משמעותי.
מכהן כנשיא זק"א באוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54762 ראשי זק"א חזרו לזירת הרצח בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.
10,542

עריכות

תפריט ניווט