עזרא בנימין שוחט: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ"ה באדר ב']] [[תש"ג]] לרב דב יהודה ומרת שרה שאשא שוחט. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השנייה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי"א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע לאחת מבנות המשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב"ד]], אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ"ה באדר ב']] [[תש"ג]] לרב דב יהודה ומרת שרה שאשא שוחט. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השנייה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי"א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע לאחת מבנות המשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב"ד]], אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].


בבחרותו התחבב מאוד על ר' [[אהרן קוטלר]] ועל הרב [[משולם דוד סולבייציק]], שבישיבותיהם למד בתקופות מסוימות.
בבחרותו התחבב מאוד על ר' [[אהרן קוטלר]] ועל הרב [[משולם דוד סולבייצ'יק]], שבישיבותיהם למד בתקופות מסוימות.


הרבי קירבו במכתבים רבים בהם השיב על שאלותיו בלימוד ובעבודת ה' וב[[יחידויות]] אליהן זכה להיכנס. אחד המכתבים עליהם העיד ששינו את חייו היה במענה לכך שחש מרמור בשמעו על גדולי ישראל האמיתיים בדורות עברו שכתבו חיבורים שהאירו את העולם בהיותם צעירים לימים ואילו לו אין סיכוי להגיע לכך בכזה גיל, ואם כן - מדוע עליו ללמוד תורה. הרבי השיב לו במכתב מיוחד שביאר לו ששאיפת היהודי צריכה להיות 'לשמש את קוני' בכלים, היכולות וההזדמנויות שהקב"ה נתן לו, ולא לחפש להיות 'גדול בישראל'{{הערה|1=[https://anash.org/when-the-rosh-wasnt-sure-if-learning-was-for-him/ הרב שוחט מספר מה שענה לו הרבי].}}.
הרבי קירבו במכתבים רבים בהם השיב על שאלותיו בלימוד ובעבודת ה' וב[[יחידות|יחידויות]] אליהן זכה להיכנס. אחד המכתבים עליהם העיד ששינו את חייו היה במענה לכך שחש מרמור בשמעו על גדולי ישראל האמיתיים בדורות עברו שכתבו חיבורים שהאירו את העולם בהיותם צעירים לימים ואילו לו אין סיכוי להגיע לכך בכזה גיל, ואם כן - מדוע עליו ללמוד תורה. הרבי השיב לו במכתב מיוחד שביאר לו ששאיפת היהודי צריכה להיות 'לשמש את קוני' בכלים, היכולות וההזדמנויות שהקב"ה נתן לו, ולא לחפש להיות 'גדול בישראל'{{הערה|1=[https://anash.org/when-the-rosh-wasnt-sure-if-learning-was-for-him/ הרב שוחט מספר מה שענה לו הרבי].}}.


בשנת [[תשכ"ו]] [[נישואין|נשא]] את מרת שרה רחל{{הערה|בת הרב מרדכי שלמה ומרת גניה, נפטרה ב[[י"ב אדר]] [[תש"ע]].}}, נכדת האדמו"ר מסלונים. לאחר נישואיהם התגוררו בעיר בני ברק, בהוראת הרבי{{הערה|'אגרות-קודש' כרך כד עמ' קט: "מקום דירתם לאחרי החתונה בשעה טובה ומוצלחת – על פי מכתביו – קדימה לעיר בני-ברק".}}.
בשנת [[תשכ"ו]] [[נישואין|נשא]] את מרת שרה רחל{{הערה|בת הרב מרדכי שלמה ומרת גניה, נפטרה ב[[י"ב אדר]] [[תש"ע]].}}, נכדת האדמו"ר מסלונים. לאחר נישואיהם התגוררו בעיר בני ברק, בהוראת הרבי{{הערה|'אגרות-קודש' כרך כד עמ' קט: "מקום דירתם לאחרי החתונה בשעה טובה ומוצלחת – על פי מכתביו – קדימה לעיר בני-ברק".}}.

תפריט ניווט