37,397
עריכות
יקותיאל יהודה הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
(←תולדות חיים: תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים) |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
|חתימה= | |חתימה= | ||
}} | }} | ||
רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו '''שפע חיים''' ו'''דברי יציב''', [[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] - [[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה ב[[חסידות צאנז]]. עמד בראש החסידות משנת [[תש"ו]] ועד לפטירתו בשנת | רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו '''שפע חיים''' ו'''דברי יציב''', [[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] - [[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה ב[[חסידות צאנז]]. עמד בראש החסידות משנת [[תש"ו]] ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד. מייסד קריית צאנז ב[[נתניה]] ומרכז רפואי לניאדו. כיהן גם כרב וכ[[ראש ישיבה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם שהיה אב"ד רודניק, נין לרב [[חיים הלברשטאם]] (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה [[סמיכה|הוסמך להוראה]] בידי רבי מאיר אריק ואחרים{{הערה|מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499}}. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר ספרים קב [[זהב]] ומנחת סולת. רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל מחבר הספר לחם רב השלם. בהמשך נסע ל[[פולין]] ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי [[מאיר יחיאל מאוסטרובצה]]. | הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם שהיה אב"ד רודניק, נין לרב [[חיים הלברשטאם]] (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה [[סמיכה|הוסמך להוראה]] בידי רבי מאיר אריק ואחרים{{הערה|מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499}}. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר ספרים קב [[זהב]] ומנחת סולת. רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל מחבר הספר לחם רב השלם. בהמשך נסע ל[[פולין]] ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי [[מאיר יחיאל מאוסטרובצה]]. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
לאחר פלישת גרמניה להונגריה בשנת [[תש"ד]] גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך מאוחר יותר גרושו כל הלא-כשירים לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו שם גם הם. | לאחר פלישת גרמניה להונגריה בשנת [[תש"ד]] גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך מאוחר יותר גרושו כל הלא-כשירים לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו שם גם הם. | ||
לאחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה לניצולי | לאחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו וב[[ניו יורק]] מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" ב[[צפת]], [[באר שבע]], כפר אז"ר, כפר הניצחון ועוד. הוא פתח ישיבה ב[[וויליאמסבורג]] ועמד בראשה, וכן ישיבה ב[[מונטריאול]] בראשה העמיד את הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], לימים מחותנו. | ||
הרב הלברשטם במעשיו נהפך לסמל ליהודי שאיבד הכל בשואה, ועכ"ז בכוחות על אנושיים לא נפל ברוחו, והקים עולם של חיים תורה ויהדות לאחר השואה והינו ממייסדי החיים היהודים של דור הניצולים. | הרב הלברשטם במעשיו נהפך לסמל ליהודי שאיבד הכל בשואה, ועכ"ז בכוחות על אנושיים לא נפל ברוחו, והקים עולם של חיים תורה ויהדות לאחר השואה והינו ממייסדי החיים היהודים של דור הניצולים. | ||
הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב [[שמואל דוד אונגר]] - [[אב"ד]] נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים. לרגל חתונתו קיבל מכתב ברכה מיוחד מהרבי הריי"צ{{הערה|ראה אגרות קודש מהוריי"צ חלק ט' אגרת ג'קב, ושם נדפס מענה הרב הלברשטם.}}, הרב הלברשטם ענה במכתב לבבי המודה לרבי על ברכתו לחתונה (יש טוענים שהרבי הריי"צ עודד אותו להתחתן ובכך להקים חיים חדשים אחרי השכול של אשתו ואחד עשר ילדיו). כמו כן, נכנס ליחידות לרבי הריי"צ | הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב [[שמואל דוד אונגר]] - [[אב"ד]] נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים. לרגל חתונתו קיבל מכתב ברכה מיוחד מהרבי הריי"צ{{הערה|ראה אגרות קודש מהוריי"צ חלק ט' אגרת ג'קב, ושם נדפס מענה הרב הלברשטם.}}, הרב הלברשטם ענה במכתב לבבי המודה לרבי על ברכתו לחתונה (יש טוענים שהרבי הריי"צ עודד אותו להתחתן ובכך להקים חיים חדשים אחרי השכול של אשתו ואחד עשר ילדיו). כמו כן, נכנס ליחידות לרבי הריי"צ{{הערה|צילום הרשימה מתוכן פגישה זו נדפס בספר "לפיד האש", חלק ב, מול עמ' תכג.}}. | ||
בשנת [[תשט"ו]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס. | בשנת [[תשט"ו]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס. | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה|קובץ "ישראל סבא" ס"ט עמוד תתע.}} בנו האדמו"ר מצאנז הנוכחי סיפר זאת באירוע בחירות של [[יהדות התורה]] בשנת תשע"ט והוסיף שבאותה הזדמנות כשאביו הזכיר את דברי הרבי אמר שאלו דברים של {{ציטוטון|גדול בישראל}}. | בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה|קובץ "ישראל סבא" ס"ט עמוד תתע.}} בנו האדמו"ר מצאנז הנוכחי סיפר זאת באירוע בחירות של [[יהדות התורה]] בשנת תשע"ט והוסיף שבאותה הזדמנות כשאביו הזכיר את דברי הרבי אמר שאלו דברים של {{ציטוטון|גדול בישראל}}. | ||
התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר ל[[מיהו יהודי]] היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין | התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר ל[[מיהו יהודי]] היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין מיהו יהודי{{הערה|מפי רבי [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מסאסוב שליט"א}}. | ||
גם בנושא [[שלימות הארץ]] עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: {{ציטוטון|הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת}}. | גם בנושא [[שלימות הארץ]] עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: {{ציטוטון|הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת}}. | ||
האדמו"ר עסק רבות בנושא [[ציפייה לגאולה|הציפיה לביאת המשיח]], ובאחת משיחותיו בעת [[סעודה שלישית]] אמר: {{ציטוטון|עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר}} | האדמו"ר עסק רבות בנושא [[ציפייה לגאולה|הציפיה לביאת המשיח]], ובאחת משיחותיו בעת [[סעודה שלישית]] אמר: {{ציטוטון|עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר}}..{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197}}. | ||
בהזדמנות אחרת בעת שראה בעל תשובה חב"די שמתפלל בדביקות הביט בו מומשכות והייתה ניכרת על פניו התרגשות גדולה וכשדמעות מבצבצות מעיניו התבטא {{ציטוטון|כמה מקנא אני בעבודה של הליובאוויטשער רבי, בכתפיים הרחבות שלו, בנחת רוח שהוא גורם בשמים..}} וכך המשיך בעוד דברות קודש בהערכה והערצה. יהודי מגזע ליטאי שניצב לצידו שלא אהב את השתפכות הנפש הזו התריס כלפי האדמו"ר: והרי הם אומרים שהרבי שלהם משיח?! אך האדמו"ר הגיב בתנועת יד מבטלת, כמי שדוחה את דבריו כליל, והשיב לו: {{ציטוטון|ומה איכפת לך שזה הוא?! העיקר שיבוא כבר!}}{{הערה|מפי הרב יששכר בער רוזנברג, חסיד צאנז שנכח בעת אמירת הדברים}}. | בהזדמנות אחרת בעת שראה בעל תשובה חב"די שמתפלל בדביקות הביט בו מומשכות והייתה ניכרת על פניו התרגשות גדולה וכשדמעות מבצבצות מעיניו התבטא {{ציטוטון|כמה מקנא אני בעבודה של הליובאוויטשער רבי, בכתפיים הרחבות שלו, בנחת רוח שהוא גורם בשמים..}} וכך המשיך בעוד דברות קודש בהערכה והערצה. יהודי מגזע ליטאי שניצב לצידו שלא אהב את השתפכות הנפש הזו התריס כלפי האדמו"ר: והרי הם אומרים שהרבי שלהם משיח?! אך האדמו"ר הגיב בתנועת יד מבטלת, כמי שדוחה את דבריו כליל, והשיב לו: {{ציטוטון|ומה איכפת לך שזה הוא?! העיקר שיבוא כבר!}}{{הערה|מפי הרב יששכר בער רוזנברג, חסיד צאנז שנכח בעת אמירת הדברים}}. | ||