בנימין מנדלזון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 217 בתים ,  17 באפריל 2022
אין תקציר עריכה
(הגהה ראשונית)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רבי '''בנימין מנדלזון''' היה רבו של היישוב קוממיות בארץ הקודש, היה מגדולי ידידי חב"ד וממעריצי הרבי.
רבי '''בנימין מנדלזון''' היה רבו של היישוב קוממיות בארץ הקודש, היה מגדולי ידידי חב"ד וממעריצי הרבי.
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[פלאצק]] ש[[בפולין]] לאביו ר' מנחם מענדל שהיה מחסידי אלכסנדר. כבר בנעוריו כשהיה מבחירי ישיבת פלאצק היה יודע כמתמיד בתורה ובעבודת ה'.
נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[פלוצק]] שב[[פולין]] לאביו ר' מנחם מענדל שהיה מחסידי אלכסנדר. כבר בנעוריו כשהיה מבחירי ישיבת פלאצק היה יודע כמתמיד בתורה ובעבודת ה'.


לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לעירו של חותנו הנגיד בעיר בודז'אנוב ושם ישב על התורה והעבודה, והקים שם ישיבה. בהשפעת רבו, ה'[[אמרי אמת]]' מגור, היה מעורה בחיי היהדות בעיר ועשה רבות למען החינוך הכשר. בשנת [[תרצ"ד]] עלה לאה"ק בהוראת רבו, ה'אמרי אמת' מגור והתיישב בכפר אתא (לימים, קרית אתא). הקים מוסדות תורה לילדים, ופעל לייצב את שלטון התורה בקהילה.
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לעירו של חותנו הנגיד בעיר בודז'אנוב ושם ישב על התורה והעבודה, והקים שם ישיבה. בהשפעת רבו, ה'[[אמרי אמת]]' מגור, היה מעורה בחיי היהדות בעיר ועשה רבות למען החינוך הכשר. בשנת [[תרצ"ד]] עלה לאה"ק בהוראת רבו, ה'אמרי אמת' מגור והתיישב בכפר אתא (לימים, קרית אתא). הקים מוסדות תורה לילדים, ופעל לייצב את שלטון התורה בקהילה.
שורה 14: שורה 14:
היה נחשב בעיני גדולי הדור כ"בר סמכא" בשאלות רעיוניות והשקפתיות, כגון ה[[שואה]], היחס למדינה וכו'. היה ידוע בציפייתו הרבה ל[[גאולה]]. בספרו "אגרות הר"ב"{{הערה|חלק א, עמ' ק"ג.}} הוא כותב : "בזמננו שהיה כבר בא משיח לולא חטא הציונות".
היה נחשב בעיני גדולי הדור כ"בר סמכא" בשאלות רעיוניות והשקפתיות, כגון ה[[שואה]], היחס למדינה וכו'. היה ידוע בציפייתו הרבה ל[[גאולה]]. בספרו "אגרות הר"ב"{{הערה|חלק א, עמ' ק"ג.}} הוא כותב : "בזמננו שהיה כבר בא משיח לולא חטא הציונות".


נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תשל"ט]].את מקומו מילא בנו הרב מנחם מענדל.
נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תשל"ט]]. את מקומו מילא בנו הרב מנחם מענדל.
==קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד==  
==קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד==  
הרב מנדלזון היה מגדולי ידידי חב"ד, ומעריץ של הרבי. כמה פעמים הביע את דעתו בעד מבצעי הקודש ומלחמות ה' של הרבי. חתם על כרוז לעידוד מבצע נש"ק ע"י בנות ישראל שהגיעו לחינוך וכן על מכתב גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי לתיקון חוק "מיהו יהודי".
הרב מנדלזון היה מגדולי ידידי חב"ד, ומעריץ של הרבי. כמה פעמים הביע את דתמיכתו במבצעיו ופעולותיו של הרבי., בין היתר חתם על כרוז לעידוד [[מבצע נש"ק]] וכן על מכתב תמיכת גדולי ישראל על מאבקו של הרבי לתיקון חוק "מיהו יהודי".
 
הרב מנדלזון התכתב עם הרבי בהלכה ובחסידות ובענייני הכלל.
הרב מנדלזון התכתב עם הרבי בהלכה ובחסידות ובענייני הכלל.


בשנת תשי"ב כתב לרבי שאפשר להביא את משיח צדקנו "זה מכבר על ידי יחודים", ועל כך ענה לו הרבי במכתב (ט' תמוז תשי"ב. אג"ק, אגרת א'תרצג).
בשנת [[תשי"ב]] כתב לרבי שאפשר להביא את משיח צדקנו "זה מכבר על ידי יחודים", ועל כך ענה לו הרבי במכתב{{הערה|ט' תמוז תשי"ב. אג"ק, אגרת א'תרצג.}}.בסיון תש"כ{{הערה|אג"ק, אגרת ז'שכג.}} השיב הרבי על מכתב שקיבל מהרב מנדלזון ומוסיף שמאחר שיודע "השפעתו בקהילתו הטהורה ובכמה מקומות בארה"ק ת"ו" על כן מבקשו לנצל את יום ההילולא המאתיים של הבעש"ט, לעורר את מושפעיו אודות הליכה בדרך הבעש"ט ולימוד תורתו.
בסיון תש"כ (אג"ק, אגרת ז'שכג) משיב הרבי על מכתב שקיבל מהרב מנדלזון ומוסיף שמאחר שיודע "השפעתו בקהילתו הטהורה ובכמה מקומות בארה"ק ת"ו" על כן מבקשו לנצל את יום ההילולא המאתיים של הבעש"ט, לעורר את מושפעיו אודות הליכה בדרך הבעש"ט ולימוד תורתו.
 
במכתב מעשרת ימי תשובה תשכ"א כותב הרב מנדלזון לרבי (אגרות הר"ב, אגרת פב): "קיבלתי בזמנו מכתב..מכ"ק שליט"א ותשואות חן על זה. גם מילאתי וקיימתי דבר כ"ק שליט"א ודיברתי בציבור מענין הבעש"ט זיע"א.. מסגנון מכתב כ"ק שליט"א ראיתי אהבה, לכן ארהיב עוז בנפשי לכתוב כמה דברים.. לומדים ב"ה שיעור קבוע בין מנחה למעריב בציבור בשו"ע הרב ז"ל.. בר"ה ושבת שובה למדתי בצבור הלקוטי תורה מהרב ז"ל (=אדה"ז).. מה מאד אבקש שכ"ק שליט"א יזכירני בתפילתו שאוכל ללמוד וללמד תוה"ק מתוך בריאות בשלמות ולעבודתו מתוך הרחבה. החותם במודים דרבנן ובהדרת קודש, בנימין מנדלזון".
במכתב מעשרת ימי תשובה תשכ"א כותב הרב מנדלזון לרבי {{הערה|אגרות הר"ב, אגרת פב.}}: "קיבלתי בזמנו מכתב..מכ"ק שליט"א ותשואות חן על זה. גם מילאתי וקיימתי דבר כ"ק שליט"א ודיברתי בציבור מענין הבעש"ט זיע"א.. מסגנון מכתב כ"ק שליט"א ראיתי אהבה, לכן ארהיב עוז בנפשי לכתוב כמה דברים.. לומדים ב"ה שיעור קבוע בין מנחה למעריב בציבור בשו"ע הרב ז"ל.. בר"ה ושבת שובה למדתי בצבור הלקוטי תורה מהרב ז"ל (=אדה"ז).. מה מאד אבקש שכ"ק שליט"א יזכירני בתפילתו שאוכל ללמוד וללמד תוה"ק מתוך בריאות בשלמות ולעבודתו מתוך הרחבה. החותם במודים דרבנן ובהדרת קודש, בנימין מנדלזון".


כמה מרבני חב"ד קיבלו שימוש בהוראה אצל הרב מנדלזון. אחד מהם הוא הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, שסיפר כי בתשללפני נסיעתו לרבי, בא לקוממיות לקבל ברכת הדרך מהרב מנדלזון. היה זה ביום חמישי בלילה והרב מנדלזון היה באמצע לימוד בשיחה של הרבי לפרשת השבוע שיצאה אז בליקוט השבועי. הוא חזר לפני הרב ירוסלבסקי על נקודה ממה שלמד עתה בשיחה, ואחר כך הוסיף: "אני מבקש ממך למסור דרישת שלום לרבי שליט"א, ותאמר לו שמצאת אותי בדיוק באמצע לימוד השיחה שלו".
כמה וכמה מרבני חב"ד קיבלו שימוש בהוראה אצל הרב מנדלזון. אחד מהם היה הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שקודם נסיעתו לרבי בשנת [[תשל]], ביקש את ברכת הדרך מהרב מנדלזון. הרב מנדלזון חזר בפניו שיחה של הרבי שלמד אז בדיוק, ואמר לו: "אני מבקש ממך למסור דרישת שלום לרבי שליט"א, ותאמר לו שמצאת אותי בדיוק באמצע לימוד השיחה שלו". שהרב ירוסלבסקי הגיע לניו יורק, כתב לרבי את מה שביקש הרב מנדלזון למסור. לאחר מכן, כשנכנס הרב ירוסלבסקי ליחידות, התייחס הרבי לעניין זה ואמר במאור פנים: "ר' בנימין לערענט מיינע שיחות?!" (="ר' בנימין לומד את השיחות שלי?")
כשהרב ירוסלבסקי הגיע לניו יורק, כתב לרבי את מה שביקש הרב מנדלזון למסור. לאחר מכן, כשנכנס הרב ירוסלבסקי ליחידות, התייחס הרבי לעניין זה ואמר במאור פנים: "ר' בנימין לערענט מיינע שיחות?!" (="ר' בנימין לומד את השיחות שלי?")


בנו של הרב מנדלזון, הרב מנחם מענדל, סיפר להרב שד"ב וולפא:
בנו של הרב מנדלזון, הרב מנחם מענדל, סיפר להרב שד"ב וולפא:

תפריט ניווט