2,460
עריכות
אין תקציר עריכה |
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 59: | שורה 59: | ||
פעם התוועד בחדר שני של ה[[זאל הקטן]] והמזכיר של הרבי [[לייבל גרונר]] הגיע ונתן לו פתק שהיה כתוב בו שיפסיק לדבר, לכאורה זה היה בגלל שבאותה תקופה ב [[770]] הסתובבו סוכנים של ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|מפי הר"נ שפירא. שהיה נוכח בשעת מעשה}}. | פעם התוועד בחדר שני של ה[[זאל הקטן]] והמזכיר של הרבי [[לייבל גרונר]] הגיע ונתן לו פתק שהיה כתוב בו שיפסיק לדבר, לכאורה זה היה בגלל שבאותה תקופה ב [[770]] הסתובבו סוכנים של ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|מפי הר"נ שפירא. שהיה נוכח בשעת מעשה}}. | ||
==ספרו== | |||
כאשר היה ביחידות אמר [[הרבי]] בפעם הראשונה לאחר שיצא מ[[רוסיה]] הורה לו הרבי לכתוב את זכרונותיו. | |||
במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ב[[רוסיה]] הסובייטית, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור ב[[אידיש]] ונקראו בשם "מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס" תחת שם המחבר אברהם נעצאך (מאימת הרוסים). | |||
כעבור שנים יצא לאור בתרגום לעברית על ידי [[היכל מנחם]] [[ירושלים]] בעריכת הרב [[נפתלי צבי גוטליב]]) בספר (2 כרכים) "האיש שלא נכנע", הספר תורגם גם ל[[אנגלית]] ("סובוטא") ולשפות נוספות. | |||
לפני הדפסת הספר הוא שלח עותק לרבי, הרבי העיר לו על כמה מהסיפורים שכדאי להורידם מהספר מכיוון שנראים קצת רחוקים מהמציאות{{הערה|שם=יחזקאל גולד}}. | |||
יש טענות על חלק מהסיפורים בספר שהם לא מדוייקים או שסיפר על עצמו, דברים שקרו אצל אחרים. כאשר שאלו את המשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] על כך, השיב ר' מענדל (שבעצמו ישב 8 שנים במאסר): בזמן שאדם יושב בצינוק במצבים הנוראיים שהיו בסיביר, יכולה דעתו להשתבש עליו, ויתכן שר' לייזר טעה במספר מקומות. אבל על כללות הדברים והניסים שחוו במחנות העבודה אמר ר' מענדל, אני יכול להעיד שזה אמיתי. | |||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
שורה 75: | שורה 86: | ||
לר' לייזר ורעייתו לא היו ילדים. הקדישו את רכושם ל"[[היכל מנחם]] - [[ירושלים]]". | לר' לייזר ורעייתו לא היו ילדים. הקדישו את רכושם ל"[[היכל מנחם]] - [[ירושלים]]". | ||
== | ===הנצחתו=== | ||
[[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]] | [[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]] | ||
ב[[חשון]] [[תשס"ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]]. ב[[אלול]] [[תשס"ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך מ[[שיכון חב"ד]] ו[[מוסדות תורת אמת|הישיבה הגדולה]] אל [[בית הכנסת]] חב"ד וה[[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה הקטנה]] הנמצאים ברחוב חנה "מעלה הרב ננס". במעמד שנערך על ידי העירייה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש. | ב[[חשון]] [[תשס"ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]]. ב[[אלול]] [[תשס"ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך מ[[שיכון חב"ד]] ו[[מוסדות תורת אמת|הישיבה הגדולה]] אל [[בית הכנסת]] חב"ד וה[[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה הקטנה]] הנמצאים ברחוב חנה "מעלה הרב ננס". במעמד שנערך על ידי העירייה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש. |
עריכות