37,406
עריכות
שמעון בן ציון אייזנבך (אילת): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ביטול גרסה 534043 של זאל זיין גאולה (שיחה) - למה למחוק?
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 534042 של 164.138.119.99 (שיחה)) תגית: ביטול |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 534043 של זאל זיין גאולה (שיחה) - למה למחוק?) תגית: ביטול |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}} | ||
[[קובץ:הרב_אייזנבך_בשיחה_עם_הרב_יצחק_יוסף_2017-01-22_22-12.jpg | {{דמות | ||
|שם=הרב שמעון אייזנבך | |||
|תמונה=[[קובץ:הרב_אייזנבך_בשיחה_עם_הרב_יצחק_יוסף_2017-01-22_22-12.jpg|250px]] | |||
|תיאור=הרב אייזנבך בשיחה עם הרב [[יצחק יוסף]] | |||
|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] | |||
|מקום לידה=[[ירושלים]] | |||
|מקום פעילות=[[אילת]] | |||
|רבותיו=הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] | |||
|תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר. | |||
}} | |||
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר. | הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר. | ||
| שורה 17: | שורה 26: | ||
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". הרב אייזנבך היה מופקד על ניהול מוסדות חב"ד בעיר, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל בית ספר בעיר אחרת, הוא כתב לרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או ש: "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}. | הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". הרב אייזנבך היה מופקד על ניהול מוסדות חב"ד בעיר, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל בית ספר בעיר אחרת, הוא כתב לרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או ש: "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}. | ||
כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת". | כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת". | ||
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדורטור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי:{{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}. | במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדורטור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי:{{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}. | ||
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] כתב לרבי, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדות, ובתגובה כתב הרבי:{{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. לאחר שהתייעץ עם כמה רבנים, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות, אך במענה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו: {{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע מיוחד בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. | ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] כתב לרבי, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדות, ובתגובה כתב הרבי:{{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. לאחר שהתייעץ עם כמה רבנים, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות, אך במענה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו: {{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע מיוחד בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. | ||
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב שמעון אייזנבך לרבה של השכונה, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', ולאחר כמה שנים הקים ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום. | כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב שמעון אייזנבך לרבה של השכונה, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', ולאחר כמה שנים הקים ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום. | ||
| שורה 31: | שורה 40: | ||
הרב אייזנבך ידוע כמומחה ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה. | הרב אייזנבך ידוע כמומחה ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה. | ||
בשנת [[תשע"ח]] החל לפרסם מדור ובו סיפורים וזכורנות על רבו ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] הוחלף המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] | בשנת [[תשע"ח]] החל לפרסם מדור ובו סיפורים וזכורנות על רבו ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] הוחלף המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב. | *'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב. | ||
| שורה 43: | שורה 52: | ||
;חתניו | ;חתניו | ||
* הרב חיים זקלס [[משפיע]] בישיבת תות"ל ב[[אלעד]] | * הרב חיים זקלס [[משפיע]] בישיבת תות"ל ב[[אלעד]] | ||
* הרב אליעזר זוננפלד [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד | * הרב אליעזר זוננפלד [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד | ||
* הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] שליח הרבי בתל אביב | * הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] שליח הרבי בתל אביב | ||
* הרב מנחם מענדל אשכנזי, שליח הרבי בבאר אורה | * הרב מנחם מענדל אשכנזי, שליח הרבי בבאר אורה | ||
* הרב אהרן פרידמן, שליח הרבי באילת | * הרב אהרן פרידמן, שליח הרבי באילת | ||