שמעון בן ציון אייזנבך (אילת): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ביטול גרסה 529798 של 213.151.63.215 (שיחה) - לא מזכירים ילדים) תגית: ביטול |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}} | ||
[[קובץ: | [[קובץ:הרב_אייזנבך_בשיחה_עם_הרב_יצחק_יוסף_2017-01-22_22-12.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אייזנבך בשיחה עם הרב [[יצחק יוסף]]]] | ||
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר. | הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]] | [[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]] | ||
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]] | |||
נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר הזקן]]. | נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] | את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] אצל החסיד ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תש"מ]] זכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]. | ||
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער. | בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער. | ||
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{מקור}}. | בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי {{מקור}}. בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד). לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים.. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות. | ||
===פעילות ציבורית=== | ===פעילות ציבורית=== | ||
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". הרב אייזנבך היה מופקד על ניהול מוסדות חב"ד בעיר, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל בית ספר בעיר אחרת, הוא כתב לרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או ש: "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}. | |||
כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת". | |||
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדורטור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי:{{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}. | |||
{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן | ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] כתב לרבי, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדות, ובתגובה כתב הרבי:{{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. לאחר שהתייעץ עם כמה רבנים, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות, אך במענה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו: {{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע מיוחד בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. | ||
כאשר הוקמה שכונת השחמון באילת, נבחר הרב שמעון אייזנבך לרבה של השכונה, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', ולאחר כמה שנים הקים ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום. | כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב שמעון אייזנבך לרבה של השכונה, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', ולאחר כמה שנים הקים ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום. | ||
בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדוייק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]]. | בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדוייק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]]. | ||
הרב אייזנבך ידיד קרוב של ראש העיר לשעבר של אילת, מאיר יצחק הלוי, אתו היה מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. | הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר לשעבר של אילת, מאיר יצחק הלוי, אתו היה מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ורבים מבני העיר{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א [[תשרי]] תשע"ד.}}. | ||
הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ורבים מבני העיר{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א [[תשרי]] תשע"ד.}} | |||
הרב אייזנבך ידוע כמומחה ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה. | |||
בשנת [[תשע"ח]] החל לפרסם מדור ובו סיפורים וזכורנות על רבו ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] הוחלף המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] תחת השם 'סיפורים מכלי ראשון'. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב. | *'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב. | ||
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ | *'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ | ||
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח | *'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח | ||
*'''בזאת תבחנו'''-מבחנים על הרמב"ם המשיך את צוואת אביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] | *'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם המשיך את צוואת אביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] | ||
==משפחתו == | ==משפחתו == | ||