15,997
עריכות
יוסף אברהם הלר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בשנת תש"ז לאביו הרב [[דוד הלוי הלר]]{{הערה|רהיה חסיד פולין ושימש ראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ, וראש ישיבת "ירחי כלה" באירופה. (בערוב ימיו הוא עבר להתגורר בבורו פארק) הרב דוד היה תלמיד של הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]], בעל של ה'שרידי אש'.}} המיוחס בן אחר בן לבעל המחבר [[תוי"ט]] הרב יו"ט ליפמאן הלר. בבית אביו נהג להתארח לעיתים תכופות הרב מבריסק הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל, שם התוודעו משפחת הלר לבית בריסק, והביקורים עיצבו את דרך החיים של הרב הלר, וקירב אותו מאוד לדרך הלימוד של בריסק. | נולד בשנת תש"ז לאביו הרב [[דוד הלוי הלר]]{{הערה|רהיה חסיד פולין ושימש ראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ, וראש ישיבת "ירחי כלה" באירופה. (בערוב ימיו הוא עבר להתגורר בבורו פארק) הרב דוד היה תלמיד של הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]], בעל של ה'שרידי אש'.}} המיוחס בן אחר בן לבעל המחבר [[תוי"ט]] הרב יו"ט ליפמאן הלר. בבית אביו נהג להתארח לעיתים תכופות הרב מבריסק הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל, שם התוודעו משפחת הלר לבית בריסק, והביקורים עיצבו את דרך החיים של הרב הלר, וקירב אותו מאוד לדרך הלימוד של בריסק. | ||
בתחילה למד ב[[ישיבת סלבוטקה]]. כבר אז הוא נמשך ל[[תורת החסידות]] והיה אז מעיין בספרי חסידות רבים כגון "[[נועם אלימלך]]" ו"מאור שמש". כאשר הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] פתח את ישיבת בריסק שתחתיו{{הערה|ישנם מספר ישיבות בשיטת בריסק בירושלים.}} בחר עשרה תלמידים להתחיל בה את הישיבה שביניהם הרב הלר, מה שגרם לקירוב גדול בינו לבין הראש ישיבה הרב דוד | בתחילה למד ב[[ישיבת סלבוטקה]]. כבר אז הוא נמשך ל[[תורת החסידות]] והיה אז מעיין בספרי חסידות רבים כגון "[[נועם אלימלך]]" ו"מאור שמש". כאשר הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] פתח את ישיבת בריסק שתחתיו{{הערה|ישנם מספר ישיבות בשיטת בריסק בירושלים.}} בחר עשרה תלמידים להתחיל בה את הישיבה שביניהם הרב הלר, מה שגרם לקירוב גדול בינו לבין הראש ישיבה הרב דוד סולובייצ'יק. | ||
בישיבת בריסק הוא היה לומד עם ב[[חברותא] עם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שקירב אותו לחב"ד. הרב סולובייצ'יק שחשש שהוא יתקרב לחב"ד, ניסו לקרבו אליו ואף אסר עליו לגדל זקן כאמצעי למניעת התקרבותו לחב"ד. [[הרבי]] מסר לו אליו אז מכתבים דרך הרב שוחט, ואף הגיב על הוראתו של הרב סולובייצ'יק שאסר עליו לגדל זקן ש: "רואים שאפילו מתנגד מעיד שזקן זה דבר של חסידים". | בישיבת בריסק הוא היה לומד עם ב[[חברותא]] עם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שקירב אותו לחב"ד. הרב סולובייצ'יק שחשש שהוא יתקרב לחב"ד, ניסו לקרבו אליו ואף אסר עליו לגדל זקן כאמצעי למניעת התקרבותו לחב"ד. [[הרבי]] מסר לו אליו אז מכתבים דרך הרב שוחט, ואף הגיב על הוראתו של הרב סולובייצ'יק שאסר עליו לגדל זקן ש: "רואים שאפילו מתנגד מעיד שזקן זה דבר של חסידים". | ||
לאחר מכן, עבר למשך תקופה לשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] שם היה נוהג להאזין לקלטות של הרבי. בירושלים הכיר גם את החסיד [[אליעזר ננס]] שלמד עמו את תורת חב"ד. | לאחר מכן, עבר למשך תקופה לשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] שם היה נוהג להאזין לקלטות של הרבי. בירושלים הכיר גם את החסיד [[אליעזר ננס]] שלמד עמו את תורת חב"ד. כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, הוא היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם בתור [[שד"ר]] של ישיבת תורת אמת. הרב ננס היה מקבל אז הוראות ממזכירות כיצד לקרב את הרב הלר לחב"ד. חסידים רבים שהשפיעו עליו וגרמו התקרבותו הסופית לחב"ד היו הרב [[אברהם צבי כהן]] והרב [[משה וובר]]. | ||
נישא עם מרת שרה טשובא יהודית. | |||
בחודש [[אלול]] [[תש"ל]] נסע לראשונה ל[[הרבי]]. באותה תקופה הוצע לכהן כראש ישיבה מפורסמת בשוויץ, כשנכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי עם רעייתו ב[[תשרי]] [[תשל"א]], אמר לו הרבי שקבל המשרה תרחיק אותו מחב"ד והורה לו להישאר פה. | |||
לאחר מכן עבד תקופה קצרה בישיבה [[בית דוד שלמה]] בניו הייבן, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל לצד הגאון הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], כאשר הרב העלער נותן שיעורים | לאחר מכן עבד תקופה קצרה בישיבה [[בית דוד שלמה]] בניו הייבן, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל לצד הגאון הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], כאשר הרב העלער נותן שיעורים. בזמן זה שימש רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו את [[מנהגי חב"ד]], ואת מסורת הפסיקה של רבני חב"ד מדורות, וכשנפטר הרב דבורקין ב[[תשמ"ה]] התמנה תחתיו כראש הכולל. נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, המיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים. | ||
כאשר ביקשו ממנו להצטרף לצוות החינוכי במוסדות חב"ד בירושלים, אמר הרבי, אין מי שימלא מקומו כאן. | כאשר ביקשו ממנו להצטרף לצוות החינוכי במוסדות חב"ד בירושלים, אמר הרבי, אין מי שימלא מקומו כאן. | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
[[קובץ:הרב הלר בכולל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יוסף אברהם העלר מדבר עם קבוצת תלמידים בכולל]] | [[קובץ:הרב הלר בכולל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יוסף אברהם העלר מדבר עם קבוצת תלמידים בכולל]] | ||
בערב שבת פרשת פרשת נשא, י"א סיון [[תשנ"ב]] התאלמן מרעייתו הרבנית שרה טושנא יהודית, שהייתה מראשי העסקניות ב[[קראון הייטס]] בענייני [[נשי ובנות חב"ד]] ובחינוך בני ישראל. | בערב שבת פרשת פרשת נשא, י"א סיון [[תשנ"ב]] התאלמן מרעייתו הרבנית שרה טושנא יהודית, שהייתה מראשי העסקניות ב[[קראון הייטס]] בענייני [[נשי ובנות חב"ד]] ובחינוך בני ישראל. מאז פטירת אשתו מיעט מאוד הרב את הופעותיו הציבוריות בכנסים והתוועדויות בקראון הייטס, עם זאת כאשר היה מתרחש מקרה הנוגד את ההלכה, היה מוחה על כך ברבים. | ||
לאחר ג' תמוז תשנ"ד כתב, שיש פרשה פתוחה ויש פרשה סתומה, ועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם, תוך תמיהה על המורים בעניינים אלו שלא זכינו בהם לש"ך וט"ז, בעוד שבענייני הלכה יראים מלפסוק בעצמם. | |||
הסכמתו מופיעה בספרים רבים, יש מתוכם כחבר הבד"צ ויש כרב פרטי. בעתים נדירות מאד, הוא מוסר שיעור עיוני בישיבות [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]], ו[[תומכי תמימים נייאק]]. | |||
הרב התחתן שוב לאחר שחיתן את כל ילדיו בתשע"ג. | |||
הרב דובר אידיש, עברית, אנגלית, אטלקית, וגרמנית שווצרית. | |||
==חבר בבד"צ דק"ק קראון הייטס== | ==חבר בבד"צ דק"ק קראון הייטס== | ||