30,791
עריכות
תהלים קכ"א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתורת החסידות
| שורה 36: | שורה 36: | ||
*'''אשא עיני''' - תוכן הבטה זו הוא עניין ההסתכלות המעוררת את ההסתכלות העליונה של הקב"ה בכנסת ישראל, היות שבהבטה חזקה יש כח לעורר את מי שבו מסתכלים ש'יחזיר' הבטה, וזהו קשר פנימי שמעוררים מלמטה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט עמוד קיא.}}. | *'''אשא עיני''' - תוכן הבטה זו הוא עניין ההסתכלות המעוררת את ההסתכלות העליונה של הקב"ה בכנסת ישראל, היות שבהבטה חזקה יש כח לעורר את מי שבו מסתכלים ש'יחזיר' הבטה, וזהו קשר פנימי שמעוררים מלמטה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט עמוד קיא.}}. | ||
*'''מאין יבוא עזרי''' - אין זו רק שאלה, כי אם חלק מהתשובה, שהעזר יבוא מבחינת 'אין', שהוא עתיקא קדישא, שאין שם בחינת שמאל שינגד ויפריע להמשכה זו{{הערה|אגרות קודש חלק ז' עמוד רלא.}}. | *'''מאין יבוא עזרי''' - אין זו רק שאלה, כי אם חלק מהתשובה, שהעזר יבוא מבחינת 'אין', שהוא עתיקא קדישא, שאין שם בחינת שמאל שינגד ויפריע להמשכה זו{{הערה|אגרות קודש חלק ז' עמוד רלא.}}. | ||
'''עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ''' - הסיבה לכך שעזרי הוא מעם ה', היא כיון שהוא מחדש את הבריאה בכל רגע מחדש, 'עושה שמים וארץ', ממילא פשוט שביכולתו לעזור ליהודי{{הערה|שיחת ליל ג' דחג הסוכות תשמ"ג, התוועדויות חלק א' עמוד 187.}}, והחידוש הוא, שהעזר שמגיע מבחינת 'אין' שהוא [[עתיקא קדישא]] - חודר עד לגשמיות, בחינת שמים וארץ{{הערה|שיחת נר ו' דחנוכה תשמ"ח.}}. | *'''עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ''' - הסיבה לכך שעזרי הוא מעם ה', היא כיון שהוא מחדש את הבריאה בכל רגע מחדש, 'עושה שמים וארץ', ממילא פשוט שביכולתו לעזור ליהודי{{הערה|שיחת ליל ג' דחג הסוכות תשמ"ג, התוועדויות חלק א' עמוד 187.}}, והחידוש הוא, שהעזר שמגיע מבחינת 'אין' שהוא [[עתיקא קדישא]] - חודר עד לגשמיות, בחינת שמים וארץ{{הערה|שיחת נר ו' דחנוכה תשמ"ח.}}. | ||
*'''עושה שמים וארץ''' - הקב"ה כופה את השמים והארץ{{הערה|'עושה' מלשון מעשין על הצדקה.}} שיסייעו ליהודי בעבודת השם שלו{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קצ.}}. | |||
'לא ינום ולא יישן שומר ישראל', הוא בחינת [[עתיק]]{{הערה|זוהר חלק ג' קכט, א. שיחת כ' חשון תשמ"א.}}. | 'לא ינום ולא יישן שומר ישראל', הוא בחינת [[עתיק]]{{הערה|זוהר חלק ג' קכט, א. שיחת כ' חשון תשמ"א.}}. | ||