9,380
עריכות
עשרה בטבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שחרית
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (←שחרית) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
הציבור אומר 'עננו' רק במנחה, אבל הש"ץ אומר 'עננו' גם ב[[שחרית]] (ב[[חזרת הש"ץ]]) בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"{{הערה|1=ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סימן תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח. בשו"ת שם דן לומר עננו אף בלא "שבעה שאכלו פחות מכשיעור" האמורים שם, ובפסקי-דינים (שנכתב אחר כך) הורה כן למעשה, ואף ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר נשיא דורנו חלק ט"ז עמ' שיג ובהגהותיו ללוח כולל-חב"ד [[תשט"ז]] (ראה לוח זה ביום תענית אסתר) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל [וכן הורה בעל תה"ד - הובא בספר לקט-יושר] (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).}} ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'8 משנה-ברורה סימן תקס"ו ס"ק יג. | הציבור אומר 'עננו' רק במנחה, אבל הש"ץ אומר 'עננו' גם ב[[שחרית]] (ב[[חזרת הש"ץ]]) בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"{{הערה|1=ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סימן תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח. בשו"ת שם דן לומר עננו אף בלא "שבעה שאכלו פחות מכשיעור" האמורים שם, ובפסקי-דינים (שנכתב אחר כך) הורה כן למעשה, ואף ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר נשיא דורנו חלק ט"ז עמ' שיג ובהגהותיו ללוח כולל-חב"ד [[תשט"ז]] (ראה לוח זה ביום תענית אסתר) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל [וכן הורה בעל תה"ד - הובא בספר לקט-יושר] (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).}} ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'8 משנה-ברורה סימן תקס"ו ס"ק יג. | ||
סליחות:{{הערה|1=סידור תהילת ה' | סליחות:{{הערה|1=סידור תהילת ה' עמ' 356. ה'סליחות' שם (צילום מסידור 'תורה אור') מתחילות ב'סלח לנו', 'א-ל ארך אפים' (וראה התיקון בסידורים אלו עמ' 344 על הנדפס בסי' [[תורה אור]] בעבר, עד כולל מהדורת [[תשמ"ז]] עמ' 372). אולם לפי מנהגנו הן נאמרות בהשמטות המתחייבות מהוראות רבותינו נשיאינו, כמבואר בספר המנהגים עמ' 52. וראה בסידור תהילת ה' החדש. | ||
אם חלה ברית-מילה היום, כשהמילה ב[[שחרית]] במניין זה, ואף בחתן בז' ימי המשתה (ואף ביום חופתו) אף שאין אומרים תחנון, אומרים סליחות ו[[וידוי]] כרגיל. וי"א שהחתן ובעל הברית עצמם לא יאמרו סליחות (ראה השלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קלא ס"ז, נדפסה בסוף חלק א' עמ' 357). אמנם הייתה בזה הוראה כדלהלן: | אם חלה ברית-מילה היום, כשהמילה ב[[שחרית]] במניין זה, ואף בחתן בז' ימי המשתה (ואף ביום חופתו) אף שאין אומרים תחנון, אומרים סליחות ו[[וידוי]] כרגיל. וי"א שהחתן ובעל הברית עצמם לא יאמרו סליחות (ראה השלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קלא ס"ז, נדפסה בסוף חלק א' עמ' 357). אמנם הייתה בזה הוראה כדלהלן: | ||