יוסף יהודא מרטון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:


==התקרבותו לחב"ד==
==התקרבותו לחב"ד==
בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקליים בכרם חב"ד - לשחזר [[ניגונים]] עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום [[ניגונים]] מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת [[ניח"ח]] עליה הופקד ידידו הרב [[שמואל זלמנוב]].
בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]]{{דרושה הבהרה|איזה?}} , הרב [[יצחק צבי אייזנבך]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]]{{דרושה הבהרה|איזה?}} ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקליים בכרם חב"ד - לשחזר [[ניגונים]] עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום [[ניגונים]] מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת [[ניח"ח]] עליה הופקד ידידו הרב [[שמואל זלמנוב]].


בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.
בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.
40

עריכות

תפריט ניווט