מנחם שמואל דוד רייטשיק: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב רייטשיק נולד בב' [[ניסן]] [[תרע"ח]] לשמעון וליבה דבורה רייטשיק, ב[[עיירה]] [[מלווה]] שב[[פולין]]. בשנת [[תרצ"ו]], על פי עצתו של [[שמעון שלום קאליש|האדמו"ר מאמשינוב]], נרשם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] באוטווצק, שב[[פולין]]. בתקופה ההיא גדל בהקפדתו ב[[מצוות]] ובעבודת התפילה, תוך זמן קצר קנה לעצמו שם של עובד ה' מתוך תפילה לוהטת ונלהבת. עד אשר פעמים תפילתו בשבתות בבקר נמשכה כשש שעות. בלילות, כשהיה קורא [[קריאת שמע]] על המטה, לעיתים קרובות היה שקוע ב[[התבוננות]] פנימית אל תוך השעות הקטנות של הלילה, ולפעמים עד לתפילת הבוקר. במשך היום ייגע את מוחו בלימוד הגמרא.

כאשר קונסול [[יפן]] בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הנפיק אשרות מעבר דרך יפן לפליטים היהודים, עזר רייטשיק להשיג ויזות עבור חבריו ויהודים נוספים. אחרי שבילה קרוב לשנה בעיר קובה, יפן, עברה הישיבה שוב, הפעם ל[[שנחאי]], שבסין, שם בילו גם יהודים רבים אחרים, את שארית שנות המלחמה. בשנחאי, הפך הרב רייטשיק למנהלה העיקרי של ישיבת חב"ד. ובנוסף שימש כדמות אבהית לתלמידים הצעירים. למרות האפשרויות הרבות שניתנו לו לעזוב, בחר רייטשיק להישאר עד אשר עזב התלמיד האחרון ממש, בשנת תש"ו.

במשך כל אותה תקופה ריישטיק היה בקשר עם הרבי, אשר בנוסף לגיוס כספים מסיבי עבור מאמצי ההצלה של יהודים משטחי הכיבוש הגרמני ורוסיה, גייסו כסף כדי לשלוח לשנחאי.

במשך חודשים ארוכים, חצה הלוך ושוב את ארצות הברית, באוכלו רק סרדינים פירות וירקות, וביקר יהודים במקומות כמו צ'טנוגה, טנסי, שאיין, ויומינג על מנת להקים בתי ספר ומקוואות, ובדרך כלל סלל את הדרך להתחדשות יהודית בעתיד.

לאחר נישואיו בשנת [[תש"ט]] ללאה רפופורט (ילידת העיירה קולנה בפולין), ניצולת [[שואה]] בעצמה, נשלחו הרב רייטשיק וכלתו הטריה ל[[לוס אנג'לס]] שב[[קליפורניה]] בשליחות אישית של הרבי ה[[ריי"צ]].

לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]], היה הרב רייטשיק מבין הראשונים בקרב חסידי חב"ד, שהפצירו בחתנו של הרבי הריי"צ, הרבי, לקבל את הנשיאות. [[הרבי]], אשר הצעתו הייתה שישלחו ללוס אנג'לס, כתב לרייטשיק כי מעמדו לא היה אמור להיות מוגבל לבית כנסת אחד, אלא "אשר את מצודתו יש לפרוס על כל העיר וסביבתה."

בנוסף לעבודתו בתור ה[[שלוחי חב"ד|שליח החב"די]] בלוס אנג'לס, המשיך בנסיעותיו ברחבי [[ארצות הברית]] במשך מספר חודשים בכל שנה כדי להפיץ יהדות ולסלול את הדרך לשלוחים בעתיד למקומות מסוימים. עוד אחת מעבודותיו כשליח נודד של הרבי היה לאסוף כסף (המכונה: "[[מעמד]]"), אשר היו כספים אישיים עבור השימוש הפרטי של הרבי. קרנות אלה הם סכום של כסף שניתן באופן מסורתי מדי שנה על ידי חסידי חב"ד.

כשבאביב [[תשכ"ז]], הכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הרב ריישטיק הפך למעורב באופן פעיל, עושה סיבובים כל יום באזור פיירפקס של לוס אנג'לס בו הוא גר, על מנת למצוא גברים יהודים שלא הניח עדיין [[תפילין]] באותו היום. הוא המשיך את הנוהג הזה עד יום מותו.

נפטר ב[[ח' בשבט]] [[תשנ"ח]] בהלוויותו שהחלה ב[[לוס אנג'לס]] ומשם ל[[ניו יורק]] השתתפו אלפי אנשים. בניו יורק, מסע ההלוויה עבר דרך [[מרכז חב"ד העולמי]] והמשיך אל בית הקברות מונטיפיורי שב[[קווינס]].