3,770
עריכות
חסידות ויז'ניץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "http://www.old2.ih.chabad.info" ב־"http://old2.ih.chabad.info") |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
רבי ישראל, בעל ה"אהבת ישראל", הותיר אחריו חמשה בנים: | רבי ישראל, בעל ה"אהבת ישראל", הותיר אחריו חמשה בנים: | ||
* בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב בוישווה ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש"א]]. בשנת [[תש"ס]] הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם. | * בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב בוישווה ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש"א]]. בשנת [[תש"ס]] הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם. | ||
* רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב בבלגיה, ובשנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בו. בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי [[הרבי]], כאות תודה לה' על הניסים הגלויים ב[[מלחמת ששת הימים]] בו נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|כדי לנצל שעת כושר ועת הרצון, שכמוהו לא היה זה עידן ועידנים, פנה כבוד קדושת אדמו"ר הגאון והקדוש מליובאוויטש שליט"א, בקריאה נרגשת להחלץ למערכה גדולה ולהשפיע על אחינו בני ישראל בכל מקומות פזוריהם, להגשים את הרהורי התשובה בקיו מצוות מעשיות, ובמסגרת זו הכריז על '''מבצע עולמי להנחת תפילין''' הנערך ב"ה בהצלחה גדולה על ידי מאות עסקנים יראי ד' ורבים נתקרבו כבר על ידי זה לחיי תורה ומצוות.. הרינו בזה להצטרף לקריאתו הגדולה של כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ואנו פונים בזה לכל החרדים לדבר ה' להחלץ למסע הסברה ולהצטרף למבצעים האמורים}}{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} נפטר ב[[תשל"ב]]. על כך אמר [[הרבי]] שבכך שויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין ה[[שמחה]] בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/10/119.htm תורת מנחם תשי"ד]}}. | * רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב בבלגיה, ובשנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בו. בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי [[הרבי]], כאות תודה לה' על הניסים הגלויים ב[[מלחמת ששת הימים]] בו נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|כדי לנצל שעת כושר ועת הרצון, שכמוהו לא היה זה עידן ועידנים, פנה כבוד קדושת אדמו"ר הגאון והקדוש מליובאוויטש שליט"א, בקריאה נרגשת להחלץ למערכה גדולה ולהשפיע על אחינו בני ישראל בכל מקומות פזוריהם, להגשים את הרהורי התשובה בקיו מצוות מעשיות, ובמסגרת זו הכריז על '''מבצע עולמי להנחת תפילין''' הנערך ב"ה בהצלחה גדולה על ידי מאות עסקנים יראי ד' ורבים נתקרבו כבר על ידי זה לחיי תורה ומצוות.. הרינו בזה להצטרף לקריאתו הגדולה של כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ואנו פונים בזה לכל החרדים לדבר ה' להחלץ למסע הסברה ולהצטרף למבצעים האמורים}}{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} נפטר ב[[תשל"ב]]. על כך אמר [[הרבי]] שבכך שויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין ה[[שמחה]] בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/10/119.htm תורת מנחם תשי"ד]}}. | ||
:אחר פטירתו מונה לממלא מקומו בנו האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] שהמשיך להנהיג את החסידות משיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] לצד אחיו רבי מרדכי הגר שהנהיג חצר מקבילה במונסי (מכונה 'ויזניץ' מונסי). | |||
בשנת [[תשס"ג]] הופיע ב[[סיום הרמב"ם]] הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר [[הרבי]] את העובדה שב[[שמחת תורה]] רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]}}. | |||
בשנת [[תשס"ו]] הופיע במעמד [[סיום הרמב"ם]] הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, ודיין חסידי ויז'ניץ ב[[וויליאמסבורג]], עמד על מה שכתוב "אתם נצבים היום כולכם" שבזכות לימוד [[הרמב"ם]] וסיום הרמב"ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]}}. | |||
* חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדזיקוב בא לרבי כשהוא יושב על כסא הגלגלים. הרבי בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב. | * חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדזיקוב בא לרבי כשהוא יושב על כסא הגלגלים. הרבי בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב. | ||
* רבי אליעזר מויז'ניץ, ה'דמשק אליעזר'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35372 'הדמשק אליעזר']}}. רבי אליעזר עלה לארץ ב[[תש"ד]] והקים בה את ישיבת ויז'ניץ ב[[תל אביב]]. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו ([[תש"ו]]) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] כמה חודשים לאחר מכן. | * רבי אליעזר מויז'ניץ, ה'דמשק אליעזר'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35372 'הדמשק אליעזר']}}. רבי אליעזר עלה לארץ ב[[תש"ד]] והקים בה את ישיבת ויז'ניץ ב[[תל אביב]]. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו ([[תש"ו]]) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] כמה חודשים לאחר מכן. | ||
* רבי ברוך בעל ה"מקור ברוך", נהג באדמו"רות בעיר רבנותו [[סירט]] ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[תש"ז]] (1947) והתיישב ב[[חיפה]], שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא "המזוזה של חיפה". נפטר ב[[תשכ"ד]] (1964). | * רבי ברוך בעל ה"מקור ברוך", נהג באדמו"רות בעיר רבנותו [[סירט]] ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[תש"ז]] (1947) והתיישב ב[[חיפה]], שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא "המזוזה של חיפה". נפטר ב[[תשכ"ד]] (1964). | ||
:את מקומו ירש בנו רבי אליעזר הגר ([[תרפ"ה]]-[[תשע"ה]]). בח"י אלול תשל"ה יצא ב"קריאה קודשה" (יחד עם גדולי תורה וחסידות נוספים) לעידוד [[מבצע נש"ק]] בה נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|הגיעה אלינו קריאתו הקדושה של האי גברא קדישא, מדברנא דאומתיה ולוחם מלחמות השי"ת, כבוד קדושת אדמו"ר מרן הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט"א - להרבות באורה של מצוה, הדלקת נרות ברב שבת קודש ויום טוב גם על ידי בנות ישראל שלפני הנישואין ואף על ידי הילדות שמגיל החינוך, לחנכן למצוותן ולקדושת בית ישראל, כדי להאיר חשכת הגלות ולהמשיך אור קדושה בעולם. ודבר בעתו מה טוב שיתקבל הדבר בקרב כל בנות ישראל לפעול על כל נשי ובנות ישראל לעשות כן להדליק ולברך כנ"ל}}. בט"ז [[חשוון]] [[תנש"א]] בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר אחד מחסידיו וסיפר שזה עתה שהה במחיצת האדמו"ר, בתגובה בירך הרבי את האדמו"ר באומרו {{ציטוטון|שיהיה בשורות טובות ויאריך ימים}}. הלה העניק לרבי ספר מתורת האדמו"ר והרבי קיבלו בתודה באומרו {{ציטוטון|ישר כח גדול}}. אותו אחד שח באוזני הרבי אודות ההרחבה של בית המדרש של החסידות הנמצאת בעיצומה וביקש את ברכתו הק' לכך, הרבי העניק דולר מיוחד באומרו {{ציטוטון|בטח יש שם [[קופת צדקה]], אז תכניסו דולר זה לצדקה שם, וזה יוסיף ברכה בכל הענינים}}. | :את מקומו ירש בנו רבי אליעזר הגר ([[תרפ"ה]]-[[תשע"ה]]). בח"י אלול תשל"ה יצא ב"קריאה קודשה" (יחד עם גדולי תורה וחסידות נוספים) לעידוד [[מבצע נש"ק]] בה נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|הגיעה אלינו קריאתו הקדושה של האי גברא קדישא, מדברנא דאומתיה ולוחם מלחמות השי"ת, כבוד קדושת אדמו"ר מרן הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט"א - להרבות באורה של מצוה, הדלקת נרות ברב שבת קודש ויום טוב גם על ידי בנות ישראל שלפני הנישואין ואף על ידי הילדות שמגיל החינוך, לחנכן למצוותן ולקדושת בית ישראל, כדי להאיר חשכת הגלות ולהמשיך אור קדושה בעולם. ודבר בעתו מה טוב שיתקבל הדבר בקרב כל בנות ישראל לפעול על כל נשי ובנות ישראל לעשות כן להדליק ולברך כנ"ל}}. בט"ז [[חשוון]] [[תנש"א]] בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר אחד מחסידיו וסיפר שזה עתה שהה במחיצת האדמו"ר, בתגובה בירך הרבי את האדמו"ר באומרו {{ציטוטון|שיהיה בשורות טובות ויאריך ימים}}. הלה העניק לרבי ספר מתורת האדמו"ר והרבי קיבלו בתודה באומרו {{ציטוטון|ישר כח גדול}}. אותו אחד שח באוזני הרבי אודות ההרחבה של בית המדרש של החסידות הנמצאת בעיצומה וביקש את ברכתו הק' לכך, הרבי העניק דולר מיוחד באומרו {{ציטוטון|בטח יש שם [[קופת צדקה]], אז תכניסו דולר זה לצדקה שם, וזה יוסיף ברכה בכל הענינים}}. | ||
* רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו. | * רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו. | ||
| שורה 21: | שורה 34: | ||
אחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בשיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] והאדמו"ר רבי מרדכי הגר במונסי. | אחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בשיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] והאדמו"ר רבי מרדכי הגר במונסי. | ||
==חסידות ויזניץ כיום== | |||
לאחר פטירת רבי משה יהושע (ב[[כ' באדר]] [[תשע"ב]]) מונו לממלא מקומו בניו, רבי [[ישראל הגר]] (בשיכון ויז'ניץ בבני ברק. חצרו מכונה 'חסידות ויז'ניץ') ורבי מנחם מענדל הגר (במרכז בני ברק. חצרו מכונה 'ויז'ניץ מרכז'). | |||
לאחר פטירתו של רבי מרדכי בכ"ט אדר תשע"ח מונו שבעת בניו ונכדו הגדול לאדמו"רים בארצות הברית וישראל. | לאחר פטירתו של רבי מרדכי בכ"ט אדר תשע"ח מונו שבעת בניו ונכדו הגדול לאדמו"רים בארצות הברית וישראל. | ||
[[סערט ויז'ניץ]] - לאחר פטירת ה'חכמת אליעזר' מונה לממלא מקומו בנו רבי יעקב הגר והוא האדמו"ר הנוכחי מסרט ויז'ניץ | [[סערט ויז'ניץ]] - לאחר פטירת ה'חכמת אליעזר' מונה לממלא מקומו בנו רבי יעקב הגר והוא האדמו"ר הנוכחי מסרט ויז'ניץ המשמש גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כמו כן הוכתר לאדמו"ר בבית שמש חתנו רבי נפתלי ראובן קורנרייך כאדמו"ר וקהילתו נקראת חסידות 'קוסוב ויז'ניץ'. | ||
== דרך החסידות == | == דרך החסידות == | ||