שיחת משתמש:מנחם מענדל לוי - יחי המלך המשיח!: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 16: שורה 16:


כותרת:חודש אדר,
כותרת:חודש אדר,
א. משנכנס אדר מרבין בשמחה. {סעיף א}
א. משנכנס אדר מרבין בשמחה. {סעיף א}
ב. ישראל שיש לו משפט עם נכרי, ישתדל להישפט עימו בחודש זה {כלומר חודש אדר} כיון שהוא מסוגל להצלחה. {סעיף א}
ב. ישראל שיש לו משפט עם נכרי, ישתדל להישפט עימו בחודש זה {כלומר חודש אדר} כיון שהוא מסוגל להצלחה. {סעיף א}


כותרת: פורים קטן,
כותרת: פורים קטן,
ג. ביום י''ד וט''ו שבאדר ראשון, [והם הנקראים פורים קטן], אין אומרים לא תחנון ולא א-ל ארך אפים ולא למנצח, ואסורין בהפסד ותענית {סימן קמב, סעיף י}
ג. ביום י''ד וט''ו שבאדר ראשון, [והם הנקראים פורים קטן], אין אומרים לא תחנון ולא א-ל ארך אפים ולא למנצח, ואסורין בהפסד ותענית {סימן קמב, סעיף י}
ד. ביום י''ד { ורצוי גם בט''ו} אדר ראשון מרבים קצת בסעודה. {סימן קמב, סעיף י}
ד. ביום י''ד { ורצוי גם בט''ו} אדר ראשון מרבים קצת בסעודה. {סימן קמב, סעיף י}


כותרת:תענית אסתר,
כותרת:תענית אסתר,
ה. בימי מרדכי ואסתר נקהלו {=נאספו} היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם {להתגונן} ולהנקם מאויביהם, והיו צריכין לבקש רחמים מאת השם יתברך, ומצינו שכאשר היו ישראל במלחמה, התענו שיעזרם השם, וגם משה רבנו עליו השלום ביום שנלחם עם עמלק התענה. ואם כן, כנראה גם עז בימי מרדכי ואסתר התענו ביום י''ג אדר.{סעיף ב}
ה. בימי מרדכי ואסתר נקהלו {=נאספו} היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם {להתגונן} ולהנקם מאויביהם, והיו צריכין לבקש רחמים מאת השם יתברך, ומצינו שכאשר היו ישראל במלחמה, התענו שיעזרם השם, וגם משה רבנו עליו השלום ביום שנלחם עם עמלק התענה. ואם כן, כנראה גם עז בימי מרדכי ואסתר התענו ביום י''ג אדר.{סעיף ב}
ו. לכן קבלו עלים כל ישראל את יום י''ג באדר לתענית ציבור ונקרא תענית אסתר, כדי לזכור שהבורא, יתברך שמו, רואה ושומע תפילת כל איש בעת צרתו, כאשר יתענה וישוב אל השם בכל לבבו כמו שעשה לאבותינו בימים ההם.{סעיף ב}
ו. לכן קבלו עלים כל ישראל את יום י''ג באדר לתענית ציבור ונקרא תענית אסתר, כדי לזכור שהבורא, יתברך שמו, רואה ושומע תפילת כל איש בעת צרתו, כאשר יתענה וישוב אל השם בכל לבבו כמו שעשה לאבותינו בימים ההם.{סעיף ב}
ז. אין תענית זו חובה כל כך, כמו ארבע התעניות שכתובות במקרא, לכן יש להקל בה בעת הצורך, כגון מעוברות או מיניקות או אפילו חולה קצת בכאב עינים, שאם מצתערים הרבה - לא יתענו, וכן יולדת כל שלושים יום אחר הלדה, וכן חתן בתוך שבעת ימי המשתה שלו, אינו צריך להתענות, ויפרעו {=ישלימו} את התענית אחר כך. {סעיף ב}
ז. אין תענית זו חובה כל כך, כמו ארבע התעניות שכתובות במקרא, לכן יש להקל בה בעת הצורך, כגון מעוברות או מיניקות או אפילו חולה קצת בכאב עינים, שאם מצתערים הרבה - לא יתענו, וכן יולדת כל שלושים יום אחר הלדה, וכן חתן בתוך שבעת ימי המשתה שלו, אינו צריך להתענות, ויפרעו {=ישלימו} את התענית אחר כך. {סעיף ב}
ח. שאר הבריאים יתענו, ולא יפרשו מן הציבור. {סעיף ב}
ט. אפילו מי שהולך בדרך וקשה עליו התענית - מכל מקום צריך להתענות.{סעיף ב}
י. אם חל פורים ביום ראשון, מקדימין להתענות ביום חמישי שלפניו, שהוא יום אחד עשר באדר. {סעיף ג}
יא. מי ששכח ואכל ביום חמישי - יתענה ביום ששי, שנים עשר באדר.{סעיף ג}
כותרת:מחצית השקל,

תפריט ניווט