גזירת הקנטוניסטים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏החוטפים: הרחבה)
שורה 28: שורה 28:
על פי הפקודת הממשלתית, חלה חובת הגיוס על הנהלת הקהילות ביישובים היהודיים, והם היו צריכים לגייס את הנערים היהודים, ולשלוח לצבא הרוסי את המכסה שנקבעה לאותה קהילה.
על פי הפקודת הממשלתית, חלה חובת הגיוס על הנהלת הקהילות ביישובים היהודיים, והם היו צריכים לגייס את הנערים היהודים, ולשלוח לצבא הרוסי את המכסה שנקבעה לאותה קהילה.


מכיון שההורים היהודים התנגדו לשלוח את בניהם לצבא, והחביאו אותם במועדי הגיוס, הוצרכו ראשי הקהילה לחטוף ילדים יהודיים, על מנת להשלים את מכסת המתגייסים.
מכיון שההורים היהודים התנגדו לשלוח את בניהם לצבא, והחביאו אותם במועדי הגיוס, הוצרכו ראשי הקהילה לחטוף ילדים יהודיים, על מנת להשלים את מכסת המתגייסים. לצורך כך שכרה הקהילה אנשים מתוך הקהילה (שכונו בשם 'חאפערים'), שתפקידם היה לחטוף ילדים נגד רצון הוריהם, ולהמציא אותם לידי הצבא הרוסי. כאשר לא הצליחו החוטפים להניח את ידם על נערים צעירים המיועדים לגיוס, היו חוטפים ומוסרים לשלטונות גם ילדים מתחת ל-12, ומצהירים שהינם בגיל מבוגר יותר. על מנת שלא לפגוע בתרומתם של אנשיה העשירים של הקהילה היהודית, הורו ראשי הקהילה במקומות רבים לחוטפים ששכרו לא לחטוף את בניהם של העשירים ובעלי המעמד.


לצורך כך שכרה הקהילה אנשים מתוך הקהילה (שכונו בשם 'חאפערים'), שתפקידם היה לחטוף ילדים נגד רצון הוריהם, ולהמציא אותם לידי הצבא הרוסי.
בנוסף לכך, השתמשו ראשי הקהילה בפקודה זו על מנת להרחיק מהקהילה נערים לא רצויים, שהזיקו לקהילה.
 
כאשר לא הצליחו החוטפים להניח את ידם על נערים צעירים המיועדים לגיוס, היו חוטפים ומוסרים לשלטונות גם ילדים מתחת ל-12, ומצהירים שהינם בגיל מבוגר יותר.
 
על מנת שלא לפגוע בתרומתם של אנשיה העשירים של הקהילה היהודית, הורו ראשי הקהילה במקומות רבים לחוטפים ששכרו לא לחטוף את בניהם של העשירים ובעלי המעמד.


בנוסף לכך, השתמשו ראשי הקהילה בפקודה זו על מנת להרחיק מהקהילה נערים לא רצויים, שהזיקו לקהילה.
פעילות החוטפים הייתה מנוגדת לדעת של הרבנים, ובראשם רבותינו נשיאנו. הרב אליהו שיק במהלך ביקורו בעיר הורודנו פעל להברחתם של הילדים החטופים מבית הקהילה, ופסק שהחוטפים חייבים מיתה מדין "וגנב איש ומכרו"{{הערה|[[ספר שמות]], פרק כ"א, פסוק ט"ז.}}{{הערה|פישמן מימון, שרי המאה, חלק ד', עמ' 247.}}. רבי יעקב לוברבוים זימן אליו את ראשי הקהילה המקומית והזהיר לבל יתעסקו בחטיפת ילדים{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 94 - 95.}}.


===הפטורים מהגזירה===
===הפטורים מהגזירה===

תפריט ניווט