37,412
עריכות
מועצת גדולי התורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{איחוד|מועצת גדולי התורה|אגודת ישראל}} | {{איחוד|מועצת גדולי התורה|אגודת ישראל}} | ||
'''מועצת גדולי התורה''' הוא גוף המאגד את רבני קהילות החרדים בארץ הקודש המזוהים עם מפלגת [[אגודת ישראל]], על מנת להכריע בסוגיות שונות ובענייני הכלל. | '''מועצת גדולי התורה''' הוא גוף המאגד את רבני קהילות החרדים בארץ הקודש המזוהים עם מפלגת [[אגודת ישראל]], על מנת להכריע בסוגיות שונות ובענייני הכלל. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
המועצה הוקמה בעקבות הקמתה של אגודת ישראל, בקטוביץ בשנת [[תרע"ב]] כשאז הוחלט שתוקם מועצת רבנים שבה יהיו חברים גדולי התורה כשבאותה עת התמנתה מועצה זמנית של רבנים. בכנסייה הגדולה הראשונה שהתקיימה בווינה בשנת תרפ"ג נבחרו חברים קבועים למועצה. | המועצה הוקמה בעקבות הקמתה של אגודת ישראל, בקטוביץ בשנת [[תרע"ב]] כשאז הוחלט שתוקם מועצת רבנים שבה יהיו חברים גדולי התורה כשבאותה עת התמנתה מועצה זמנית של רבנים. בכנסייה הגדולה הראשונה שהתקיימה בווינה בשנת תרפ"ג נבחרו חברים קבועים למועצה. | ||
בכנסיה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד ב[[אלול]] [[תרצ"ז]] החליטו חברי המועצה לדחות את תוכנית ועדת פיל לחלוקת ארץ ישראל בכתבם דברים חשובים וידועים:"הארץ הקדושה אשר הקב"ה הציב גבולותיה בתורה הקדושה, נתונה לעם ישראל עַם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמות קודש הנתונה לנו על ידי הקב"ה בגבולותיה, אין בו ממש". | בכנסיה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד ב[[אלול]] [[תרצ"ז]] החליטו חברי המועצה לדחות את תוכנית ועדת פיל לחלוקת ארץ ישראל בכתבם דברים חשובים וידועים:"הארץ הקדושה אשר הקב"ה הציב גבולותיה בתורה הקדושה, נתונה לעם ישראל עַם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמות קודש הנתונה לנו על ידי הקב"ה בגבולותיה, אין בו ממש". | ||
עם הקמתה של [[מפלגת ש"ס]] בשנת [[תשמ"ד]] הקימה המפלגה גוף דומה בשם 'מועצת חכמי התורה'. עם הקמת מפלגת 'דגל התורה' ע"י ראש [[ישיבת פוניבז']] במסגרת מלחמתו בחסידות ובחסידים בכלל ובחסידי חב"ד ונשיאה בפרט הוקם גוף נוסף שמתיימר להיקרא בשם זה. | עם הקמתה של [[מפלגת ש"ס]] בשנת [[תשמ"ד]] הקימה המפלגה גוף דומה בשם 'מועצת חכמי התורה'. עם הקמת מפלגת 'דגל התורה' ע"י ראש [[ישיבת פוניבז']] במסגרת מלחמתו בחסידות ובחסידים בכלל ובחסידי חב"ד ונשיאה בפרט הוקם גוף נוסף שמתיימר להיקרא בשם זה. | ||
==התייחסויות רבותינו נשיאנו למועצה== | ==התייחסויות רבותינו נשיאנו למועצה== | ||
בעת ההחלטה על הקמת המועצה ב[[תרע"ב]] באסיפה קטוביץ גובשה פה אחד רשימה של גדולי ישראל שיהוו גרעין למועצה וביניהם [[הרבי הרש"ב]]{{הערה| ראה בס' 'אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה' ע' 209}}. כשנשאל הרבי הרש"ב ע"י הרב [[שמואל מיכל טריינין]] בדבר אסיפה זו בה לא נכח השיב שלא יכול לעת עתה להשיב כי לא קיבל מהם שום מסמכים מהנעשה שם ומוסיף ומציין שאמנם קיבל מהם מכתב שבחרו שיהיה גם כן חבר במועצה ומבקשים את הסכמתו אך לא השיב להם מהסיבה שלא ידוע לו בפירוט מהי מטרת האגודה ועל איזה תנאים רוצים לייסדה{{הערה|[[אגרות קודש]] שלו כרך ב' ע' תרלב, אגרת שלה}}. | בעת ההחלטה על הקמת המועצה ב[[תרע"ב]] באסיפה קטוביץ גובשה פה אחד רשימה של גדולי ישראל שיהוו גרעין למועצה וביניהם [[הרבי הרש"ב]]{{הערה| ראה בס' 'אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה' ע' 209}}. כשנשאל הרבי הרש"ב ע"י הרב [[שמואל מיכל טריינין]] בדבר אסיפה זו בה לא נכח השיב שלא יכול לעת עתה להשיב כי לא קיבל מהם שום מסמכים מהנעשה שם ומוסיף ומציין שאמנם קיבל מהם מכתב שבחרו שיהיה גם כן חבר במועצה ומבקשים את הסכמתו אך לא השיב להם מהסיבה שלא ידוע לו בפירוט מהי מטרת האגודה ועל איזה תנאים רוצים לייסדה{{הערה|[[אגרות קודש]] שלו כרך ב' ע' תרלב, אגרת שלה}}. | ||
במכתב מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ד]]{{הערה|[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קדש]] חלק ט' ע' קעו, אגרת ב'תשצח}} כותב הרבי לרב [[שלמה יוסף זוין]] שנהנה ממה שכתב שהיה בפתיחת הכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], הכנסייה הרביעית, ומאידך מביע את צערו שחבל שאין הרב זוין נוכח גם בשאר הישיבות העיקריות והרבי אף הביע את תקוותו שאם יציעו אותו בתור חבר במועצת גדולי התורה יסכים על זה{{הערה|הרבי אף מוסיף שם וכותב לרב זוין שהרי איש פרטי המשתתף באיזו מפלגה אין בזה הסכמה לכל פרטי ופעולות המפלגה כי הרי אין דיעותיהם שוות ובמילא גם בענין זה אי הסכמתו ולפרטים ופעולות מסויימות לא סותר לכניסה למועצת גדולי התורה}}. | במכתב מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ד]]{{הערה|[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קדש]] חלק ט' ע' קעו, אגרת ב'תשצח}} כותב הרבי לרב [[שלמה יוסף זוין]] שנהנה ממה שכתב שהיה בפתיחת הכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], הכנסייה הרביעית, ומאידך מביע את צערו שחבל שאין הרב זוין נוכח גם בשאר הישיבות העיקריות והרבי אף הביע את תקוותו שאם יציעו אותו בתור חבר במועצת גדולי התורה יסכים על זה{{הערה|הרבי אף מוסיף שם וכותב לרב זוין שהרי איש פרטי המשתתף באיזו מפלגה אין בזה הסכמה לכל פרטי ופעולות המפלגה כי הרי אין דיעותיהם שוות ובמילא גם בענין זה אי הסכמתו ולפרטים ופעולות מסויימות לא סותר לכניסה למועצת גדולי התורה}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ב[[התועדות של הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תשכ"ח]] קבל הרבי על אלו המקררים מלעסוק בהנחת תפילין ליהודים בכך שהם מייחסים פעילות זו רק ל[[ליובאוויטש]] וטוענים שרק חסידות ליובאוויטש סבורה שצריך להניח תפילין ליהודים. כדחייה לטענות אלו ציין הרבי את הקול קורא שנדפס אז ובו הצטרפו לקריאה רבנים וראשי ישיבות של תנועת המוסר וכן מועצת גדולי התורה{{הערה|תורת מנחם חלק נא (תשכ"ח א) ע' 290}}. | ב[[התועדות של הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תשכ"ח]] קבל הרבי על אלו המקררים מלעסוק בהנחת תפילין ליהודים בכך שהם מייחסים פעילות זו רק ל[[ליובאוויטש]] וטוענים שרק חסידות ליובאוויטש סבורה שצריך להניח תפילין ליהודים. כדחייה לטענות אלו ציין הרבי את הקול קורא שנדפס אז ובו הצטרפו לקריאה רבנים וראשי ישיבות של תנועת המוסר וכן מועצת גדולי התורה{{הערה|תורת מנחם חלק נא (תשכ"ח א) ע' 290}}. | ||
במכתב מ[[י"ב סיון]] [[תשל"א]]{{הערה|[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קדש]] חלק כ"ו ע' שטז, אגרת ט'תתקי}} כותב הרבי לר' [[יצחק מאיר לוין]] {{ציטוטון|בקשתי והפצרתי ותמ[י]התי היו על שאין הכחשה על דבר השמועה שאודותה כותב מר. וקודם שדיברתי על דבר זה | במכתב מ[[י"ב סיון]] [[תשל"א]]{{הערה|[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קדש]] חלק כ"ו ע' שטז, אגרת ט'תתקי}} כותב הרבי לר' [[יצחק מאיר לוין]] {{ציטוטון|בקשתי והפצרתי ותמ[י]התי היו על שאין הכחשה על דבר השמועה שאודותה כותב מר. וקודם שדיברתי על דבר זה בהתוועדות ניסיתי לברר גם כאן בחוגי אגודת ישראל למה אין הכחשה, ולא קבלתי תשובה . . ובקשת הכחשה היתה לא רק בנוגע להענין אודותיו כותב כבוד תורתו אלא גם בנוגע למה שנתפרסם ב"הארץ" על דבר שיחה עם ראש הממשלה ומה שכאילו נאמר לה בנוגע לשתיקת "מועצת גדולי התורה" [בענין מיהו יהודי]. ולפלא שאין כבוד תורתו מזכיר על דבר זה. וגם עם גיסו הרב הגאון וכו' הרב רבי [[הלב שמחה|שמחה בונים]] שליט"א דברתי בביקורו כאן על דבר הכחשה בזה}}. | ||
בשיחת מוצאי שבת פרשת [[משפטים]] [[תשל"ח] הזכיר [[הרבי | בשיחת מוצאי שבת פרשת [[משפטים]] [[תשל"ח]] הזכיר [[הרבי]] את החלטתה של המועצת שאין לוותר על שום שטח מארץ ישראל מהכנסייה השלישית, ותמה על כך שהיא אינה מקבלת את הפרסום הכי גדול והביע את תקוותו שתלמידים ויוצאי חלציהם של אלו שהשתתפו אז בכנסיה הגדולה יכריזו בגלוי שיש להם את פסק דין ברור זה ושישפיעו בכיוון זה על תלמידיהם ומושפעיהם. | ||
ביחידות עם האדמו"ר מגור [[הלב שמחה]] ב[[ט' אלול]] [[תשל"ח]] עוררו הרבי שמכיון שהנו זקן האדמו"רים ב[[ארץ ישראל]], כדאי היה שיפרסם בתוקף לקיים את הפסק דין של ה[[שלחן ערוך]]{{הערה|סימן שכ"ט}} שכאשר באים הגויים אפילו "על עסקי קש ותבן" יש לעמוד עם נשק וכו' ואז ממילא יהיה "תיפול עליהם אימתה ופחד"{{הערה| בשלח טו, טז}}. כשהשיב האדמו"ר שישנה מועצת גדולי התורה הגיב הרבי: "עד שהם יפרסמו זאת - יקח זמן רב, יעשו אסיפה, יביאו מזכיר וכו' וכל שאר הדברים הטובים..."{{הערה|[[בצל החכמה]] ע' 63}}. | ביחידות עם האדמו"ר מגור [[הלב שמחה]] ב[[ט' אלול]] [[תשל"ח]] עוררו הרבי שמכיון שהנו זקן האדמו"רים ב[[ארץ ישראל]], כדאי היה שיפרסם בתוקף לקיים את הפסק דין של ה[[שלחן ערוך]]{{הערה|סימן שכ"ט}} שכאשר באים הגויים אפילו "על עסקי קש ותבן" יש לעמוד עם נשק וכו' ואז ממילא יהיה "תיפול עליהם אימתה ופחד"{{הערה|בשלח טו, טז}}. כשהשיב האדמו"ר שישנה מועצת גדולי התורה הגיב הרבי: "עד שהם יפרסמו זאת - יקח זמן רב, יעשו אסיפה, יביאו מזכיר וכו' וכל שאר הדברים הטובים..."{{הערה|[[בצל החכמה]] ע' 63}}. | ||
באגרת ששיגר הרבי לקראת הכנסיה הגדולה השישית שהתקיימה ב[[תש"מ]] ומוענה אל {{ציטוטון|כבוד המשתתפים בכנסיה הגדולה הששית - ובראשם מועצת גדולי התורה - של אגודת ישראל העולמית}} הביע הרבי את תקוותו שהכנסייה תחליט ברורות ובנוגע למעשה בפועל, וביניהן {{ציטוטון|ענין שהזמן גרמא, פירסומה ככל הדרוש של החלטת מועצת גדולי התורה בכנסיה הגדולה - אלול, תרצ"ז - אשר "הארץ הקדושה אשר הקב"ה הציב גבולתיה בתורה הקדושה נתונה לעם ישראל עם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמת קודש הנתונה לנו ע"י הקב"ה בגבולתיה אין בו ממש. ובפרט ובמיוחד שמאז הוחמר המצב בענין זה באופן עקרי, וכל ויתור שהוא - הוא ענין של פיקוח נפש ממש, וכפסק דין ברור ב[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] הלכות [[שבת]] סימן שכ"ט אשר, רחמנא ליצלן היה לא תהיה, תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם}}{{הערה|אגרות קודש חלק ל"ב}}. | באגרת ששיגר הרבי לקראת הכנסיה הגדולה השישית שהתקיימה ב[[תש"מ]] ומוענה אל {{ציטוטון|כבוד המשתתפים בכנסיה הגדולה הששית - ובראשם מועצת גדולי התורה - של אגודת ישראל העולמית}} הביע הרבי את תקוותו שהכנסייה תחליט ברורות ובנוגע למעשה בפועל, וביניהן {{ציטוטון|ענין שהזמן גרמא, פירסומה ככל הדרוש של החלטת מועצת גדולי התורה בכנסיה הגדולה - אלול, תרצ"ז - אשר "הארץ הקדושה אשר הקב"ה הציב גבולתיה בתורה הקדושה נתונה לעם ישראל עם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמת קודש הנתונה לנו ע"י הקב"ה בגבולתיה אין בו ממש. ובפרט ובמיוחד שמאז הוחמר המצב בענין זה באופן עקרי, וכל ויתור שהוא - הוא ענין של פיקוח נפש ממש, וכפסק דין ברור ב[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] הלכות [[שבת]] סימן שכ"ט אשר, רחמנא ליצלן היה לא תהיה, תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם}}{{הערה|אגרות קודש חלק ל"ב}}. | ||
בהזדמנות מסויימת בעת צאתו של הרבי מתפילת מנחה המתין במקום הרב חיים שלום פרוש ששימש כמזכיר מועצת גדולי התורה שנים רבות. באותה הזדמנות אמר לו הרבי בין השאר (תוכן): "מזכיר צריך להזכיר את כל הדברים הטובים"{{הערה|מדור ' | בהזדמנות מסויימת בעת צאתו של הרבי מתפילת מנחה המתין במקום הרב חיים שלום פרוש ששימש כמזכיר מועצת גדולי התורה שנים רבות. באותה הזדמנות אמר לו הרבי בין השאר (תוכן): "מזכיר צריך להזכיר את כל הדברים הטובים"{{הערה|מדור 'ניצוצי רבי' בגליון התקשרות תרכד}}. | ||
ר' [[מנחם פרוש]] סיפר{{הערה|לרב [[אברהם הערש כהן]]}} שפעם שאל את הרבי מדוע אינו מצטרף למועצת גדולי התורה והרבי השיב (תוכן): "תורת [[הבעל שם טוב]] לא התגלתה רק עתה כי אם קיימת כבר שנים ואי אפשר להרשות שראשי הישיבות ינהיגו את האדמו"רים. אתם צריכים לשמוח שאינני במועצת גדולי התורה, האם הייתי נותן למצב כזה להימשך?"{{הערה|מקדש מלך חלק ב' ע' 443}}. | ר' [[מנחם פרוש]] סיפר{{הערה|לרב [[אברהם הערש כהן]]}} שפעם שאל את הרבי מדוע אינו מצטרף למועצת גדולי התורה והרבי השיב (תוכן): "תורת [[הבעל שם טוב]] לא התגלתה רק עתה כי אם קיימת כבר שנים ואי אפשר להרשות שראשי הישיבות ינהיגו את האדמו"רים. אתם צריכים לשמוח שאינני במועצת גדולי התורה, האם הייתי נותן למצב כזה להימשך?"{{הערה|מקדש מלך חלק ב' ע' 443}}. | ||
==קשריה עם חב"ד== | ==קשריה עם חב"ד== | ||
רבים מחברי מועצת גדולי התורה עמדו בקשר עם [[הרבי]] במכתבים או גם בפגישות בהם שוחח עימם הרבי אישית. | רבים מחברי מועצת גדולי התורה עמדו בקשר עם [[הרבי]] במכתבים או גם בפגישות בהם שוחח עימם הרבי אישית. | ||
[[הרבי]] בשיחת מוצאי שבת פרשת [[משפטים]] [[תשל"ח]] הזכיר את החלטתה של המועצת שאין לוותר על שום שטח מארץ ישראל מהכנסייה השלישית, ותמה על כך שהיא אינה מקבלת את הפרסום הכי גדול והביע את תקוותו שתלמידים ויוצאי חלציהם של אלו שהשתתפו אז בכנסיה הגדולה יכריזו בגלוי שיש להם את פסק דין ברור זה ושישפיעו בכיוון זה על תלמידיהם ומושפעיהם. | [[הרבי]] בשיחת מוצאי שבת פרשת [[משפטים]] [[תשל"ח]] הזכיר את החלטתה של המועצת שאין לוותר על שום שטח מארץ ישראל מהכנסייה השלישית, ותמה על כך שהיא אינה מקבלת את הפרסום הכי גדול והביע את תקוותו שתלמידים ויוצאי חלציהם של אלו שהשתתפו אז בכנסיה הגדולה יכריזו בגלוי שיש להם את פסק דין ברור זה ושישפיעו בכיוון זה על תלמידיהם ומושפעיהם. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.org.il/Lexicon/Item.asp?ArticleID=441&CategoryID=151 מועצת גדולי התורה], בתוך "לקסיקון יהודי" באתר חב"ד. | *[http://www.chabad.org.il/Lexicon/Item.asp?ArticleID=441&CategoryID=151 מועצת גדולי התורה], בתוך "לקסיקון יהודי" באתר חב"ד. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||