אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 35: שורה 35:
בספר [[משבחי רבי]]{{הערה|משבחי רבי, עמ' 126.}} מובאת עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר [[הרבי]] אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] והרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]]{{הערה|וכידוע שתורת ודרך החסידות מביאה שמחה, לעומת דרך המוסר המביאה את האדם לעצבות}}, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - ענה [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}.
בספר [[משבחי רבי]]{{הערה|משבחי רבי, עמ' 126.}} מובאת עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר [[הרבי]] אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] והרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]]{{הערה|וכידוע שתורת ודרך החסידות מביאה שמחה, לעומת דרך המוסר המביאה את האדם לעצבות}}, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - ענה [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}.


הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ"ג מנחם אב]], [[תשט"ו]] העיר:{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז, אגרת ג'תשלב}} "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה".
הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ו]] העיר:{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז, אגרת ג'תשלב}} "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה".


התייחסות מעניינת של הרבי לחזון איש אירעה ב[[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשט"ז]] בעקבות אמירה של ה[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן כהן]] שהתבטא ב[[התוועדות חסידית]], כי החזון איש מקנא בשמים בילד חסידי שלמד כמה שורות [[תניא]]. הדבר נודע למעריציו ועורר את זעמם, ורבים שיגרו לרבי על כך מכתבי תלונה. בהתוועדות פורים תשט"ז הזכיר הרבי את הסיפור בצטטו את הטענות שנשלחו כיצד ניתן לומר כך על "גדול שבגדולים ופוסק, יהודי שידע ללמוד וישב כל ימיו באוהלה של תורה"{{הערה|לשון הרבי - על פי סרט ההקלטה מההתוועדות.}} וביאר שיש צדק באימרה זו ויש לה מקור מפורש והוא ממאמר חז"ל{{הערה|בבא בתרא ע"ה, א.}}: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל [[צדיק]] וצדיק . . כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", שהפירוש שכשהנשמה עולה למעלה מחד גיסא היא מכירה במעלת העבודה ולימוד התורה שישנה בחופת חבירו והיא משתוקקת להצטרף לזה, ומאידך היות ולא עסקה בה אין מניחים אותה להיכנס לחופה,לפי ש[[תשובה]] אינה מועלת רק בעולם הזה ומסיבה זו היא רק "נכווית מהחופה". ובעניינו שכעת מכיר החזון איש במעלתה של תורת החסידות וההליכה בדרכיה ומשתוקק להצטרף לזה אך בהיות שלא הכיר במעלתה בהיותו בעולם, ובפרט שהיה זה ברצון ואף התנגד לה, מסיבה זו אינו יכול להצטרף לזה.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/16/13/158.htm תורת מנחם חלק טז עמוד 158].}}
התייחסות מעניינת של הרבי לחזון איש אירעה ב[[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשט"ז]] בעקבות אמירה של ה[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן כהן]] שהתבטא ב[[התוועדות חסידית]], כי החזון איש מקנא בשמים בילד חסידי שלמד כמה שורות [[תניא]]. הדבר נודע למעריציו ועורר את זעמם, ורבים שיגרו לרבי על כך מכתבי תלונה. בהתוועדות פורים תשט"ז הזכיר הרבי את הסיפור בצטטו את הטענות שנשלחו כיצד ניתן לומר כך על "גדול שבגדולים ופוסק, יהודי שידע ללמוד וישב כל ימיו באוהלה של תורה"{{הערה|לשון הרבי - על פי סרט ההקלטה מההתוועדות.}} וביאר שיש צדק באימרה זו ויש לה מקור מפורש והוא ממאמר חז"ל{{הערה|בבא בתרא ע"ה, א.}}: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל [[צדיק]] וצדיק . . כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", שהפירוש שכשהנשמה עולה למעלה מחד גיסא היא מכירה במעלת העבודה ולימוד התורה שישנה בחופת חבירו והיא משתוקקת להצטרף לזה, ומאידך היות ולא עסקה בה אין מניחים אותה להיכנס לחופה,לפי ש[[תשובה]] אינה מועלת רק בעולם הזה ומסיבה זו היא רק "נכווית מהחופה". ובעניינו שכעת מכיר החזון איש במעלתה של תורת החסידות וההליכה בדרכיה ומשתוקק להצטרף לזה אך בהיות שלא הכיר במעלתה בהיותו בעולם, ובפרט שהיה זה ברצון ואף התנגד לה, מסיבה זו אינו יכול להצטרף לזה.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/16/13/158.htm תורת מנחם חלק טז עמוד 158].}}
בשנת [[תשי"ז]] חפצו תושבי ספריא א', יישוב ששכן בסמיכות לכפר חב"ד ושבו הייתה ממוקמת תחנת הרכבת של הכפר{{הערה|יישוב 'תוחלת' לימים. לא קיים כיום}}, לקרוא את שמו של יישובם על שם החזון איש במטרה לקנטר את תושבי הכפר במסגרת יחסיהם העכורים עם תושבי הכפר. בתחילה התקבלה בקשתם ע"י וועדת השמות ויצאה הודעה רשמית על שמו החדש של היישוב אלא שלאחר מכן נשלחו לוועדה מכתבים ותגובות כנגד הרעיון הן מ[[וועד כפר חב"ד]] והן ממשפחת החזון איש שהתנגדו לכך נמרצות משום שתושבי יישוב זה היו מאנשי [[המזרחי]] שמעולם לא היו קשורים אליו ועל כן קריאת שם זה ליישובם היא הטעיית דעת הקהל כאילו היו אנשי המזרחי מנאמניו. מכתבים אלו גרמו לועדת השמות להחליט על דיון חוזר בנושא שהתקיים ב[[כ"ד סיון]] [[תשי"ז]]. בבדיון זה הופיע מר [[שניאור זלמן שז"ר]] ואמר כי באופן אישי מחובתו להעמיד את הועדה על הסערה אשר קמה מצד אחד - בחוג חסידי חב"ד, בהיות והחזון איש לא היה שייך מעולם לתנועה החסידית ככלל ולא לתנועת חב"ד בפרט, ומן הצד השני - בחוגי יורשיו הרוחניים ותלמידיו של החזון איש שכן לא היתה מעולם כל שייכות בין החזון איש ובין 'המזרחי' שעליו נמנים תושבי היישוב, ועל כן למען השכנת השלום יש לקבוע שם ניטרלי שאין בו כל התגרות בתנועת חב"ד ובכפר חב"ד וכן אין בו היתלות באילן שאינו שלו. עוד באותו דיון הוחלט פה אחד לשנות את שם היישוב לשם אחר. במכתב מ[[ה' תמוז]] תשי"ז הודה הרבי לשז"ר על פעולתו זו כשכותב: "נודעתי על דבר השתדלותו בענין השמות לכפר חב"ד, ואשר השתדלותו הצליחה. ואף על פי שלמותר לומר תודה לכבודו בענין זה, אבל לא נצרך אלא להעדפה, ובעיקר רצוני להדגיש עוד הפעם מה ששמעתי מכבוד קדושת מורי וחמיכמה פעמים, אשר בשביל המסירות נפש של רבנו הזקן זכה אשר כל אלה העוסקים בעניני חסידות ידם על העליונה. וזה נותן לי תקוה נוספת אשר כבודו יכיר בכוחותיו ואפשרויותיו הכי נעלות וינצלם במדה הכי גדולה לטובת בני ישראל בכלל ובתוכם לטובת עדת החסידים ועניניהם אשר בארץ הקודש תבנה ותכונן ביחוד"{{הערה|[https://col.org.il/news/134766 כשהגאון הסטייפלר חבר לשז"ר נגד השם 'חזון איש' {{חב"ד און ליין}}]}}. 


על ספרו של [[חסיד חב"ד]] הרב [[ניסן טלושקין]] "[[טהרת המים]]", כתב החזון איש את הסכמתו, ואף התבטא כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה.}}.  
על ספרו של [[חסיד חב"ד]] הרב [[ניסן טלושקין]] "[[טהרת המים]]", כתב החזון איש את הסכמתו, ואף התבטא כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה.}}.  
3,770

עריכות

תפריט ניווט