קייב: הבדלים בין גרסאות בדף

ההשערה הרווחת היא כי ההתיישבות באזור החלה כבר בתקופת האמוראים, ומצויים בה מספר אתרים היסטוריים בעלי חשיבות בין-לאומית{{הערה|ההיסטוריונים חלוקים בנוגע למקור שם העיר, כאשר יש הטוענים שהיא נקראת על שם האח הבכור של המשפחה שהתיישב במקום שנקרא 'קיי', כשלפי טענות אחרות היא נוסדה על ידי אנשי ממלכת כוזר תוך מטרה להגן על דרכי המסחר, ומשמעות השם 'קייב' בכוזרית הוא יישוב על גדת נהר{{הערה|'''קי''' בכוזרית פירושו גדת הנהר ו'''ייב''' הינה סיומת שפירוש הוא התיישבות עירונית.}}.

העיר הנמצאת בצפון אוקראינה משתרעת משני צידיו של הנהר הדנייפר, ונכון לשנת [[תשפ"ב]] מתגוררים בה קרוב ל-3 מליון תושבים. העיר מהווה מוקד כלכלי ותרבותי חשוב והיא מרכז לתעשייה ומדע המשמש את מזרח אירופה כולה.  

בשנת [[תש"ס]] התמנה לשמש כרב העיר הרב [[יונתן מרקוביץ']]{{הערה|קודמו בתפקיד נמנה עם חסידי קרלין, הרב יעקב דב בלייך.}}, המשמש אף כשליח הרבי בעיר מטעם המרכז לעניני חינוך ומייסד ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.

בשנת [[תרי"ז]] נסע אדמו"ר המהר"ש לקייב ופטרבורג בכדי לפעול למען יהודי רוסיה, ובשנת תרי"ח נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.

כאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם המשכילים. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ל[[יחידות]].  

לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר בקייב לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.

 

(בפאסטוב הסמוכה לקייב טמון רבי [[אברהם המלאך]] ובכפר [[אנטבקה]] שבפרברי קייב טמון ר' [[נחום מצ'רנוביל]])