2,365
עריכות
חיים אברהם דובער לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עדיף קצת למנן עם הביקורת בתוך הערך
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (עדיף קצת למנן עם הביקורת בתוך הערך) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד לפני שנת [[ה'תר"י]] או בשנת [[ה'תרכ"א]] | נולד לפני שנת [[ה'תר"י]] או בשנת [[ה'תרכ"א]] לר' שניאור זלמן לוין אב"ד ב[[קרסילוב]] . בגיל אחת עשרה התייתם מאביו. התגורר בעיר איליה שבבלארוס והיה מחסידי הרבי [[מהר"ש]] ובנו הרבי [[הרש"ב]]{{הערה|ראו אגרת אליו מהרש"ב: '''אגרות קודש''', חלק ב', עמ' קצ"א.}}, לפי מקורות אחדים היה מחסידי [[קאפוסט]]{{הערה|קובץ '''אהל יוסף''', חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.}}, בזמן הנהגתו של הרבי הרש"ב עזב את ליובאוויטש. | ||
ר' אברהם דובער הובא ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי הנגיד ר' [[מנחם מאניש מונסזון]] כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט ב[[דיבור]], באכילה ובשינה. | ר' אברהם דובער הובא ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי הנגיד ר' [[מנחם מאניש מונסזון]] כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט ב[[דיבור]], באכילה ובשינה. | ||
יש אומרים שהיה לר' אברהם דובער | יש אומרים שהיה לר' אברהם דובער קשר עם אביו של הרבי הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' ש"א}}. | ||
בחב"ד הוערך בתחילה כמעמיק גדול בחסידות, אם כי לפי מקור מסוים דעתו של "הרשב"ץ" לא הייתה נוחה ממנו כבר אז{{הערה|שניאור זלמן ברגר, '''ישראל נח הגדול''', ישראל תשס"ו, עמ' 252.}}. | בחב"ד הוערך בתחילה כמעמיק גדול בחסידות, אם כי לפי מקור מסוים דעתו של "הרשב"ץ" לא הייתה נוחה ממנו כבר אז{{הערה|שניאור זלמן ברגר, '''ישראל נח הגדול''', ישראל תשס"ו, עמ' 252.}}. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] נסע ל[[ארצות הברית]] והחל מקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם ו[[מרירות]]. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' סביב השעון. הוא אסר עליהם ללמוד [[דא"ח]] מ[[רבותינו נשיאנו]] שאחרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה כי סברו הר"י אשר זה ימנע בחורים מלבוא לחב"ד (על ידי ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]) ולאידך יישארו בדתם, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז ב[[ארצות הברית]] כאשר ראו אשר "הגולם קם על יוצרו" ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות. | לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] נסע ל[[ארצות הברית]] והחל מקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם ו[[מרירות]]. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' סביב השעון. הוא אסר עליהם ללמוד [[דא"ח]] מ[[רבותינו נשיאנו]] שאחרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה כי סברו הר"י אשר זה ימנע בחורים מלבוא לחב"ד (על ידי ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]) ולאידך יישארו בדתם, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז ב[[ארצות הברית]] כאשר ראו אשר "הגולם קם על יוצרו" ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות. | ||
בשנת [[תרפ"ד]] היגר ל[[ארצות הברית]] | בשנת [[תרפ"ד]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם התגורר ב[[ברונקס]], והיה רב בבית המדרש "נוסח האר"י". | ||
בתקנות החבריא שלו, מופיע סעיף בה מתחייבים לתרום עבור ישיבת תומכי תמימים. | בתקנות החבריא שלו, מופיע סעיף בה מתחייבים לתרום עבור ישיבת תומכי תמימים. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר להתגורר ב[[מינסק]]. | בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר להתגורר ב[[מינסק]]. | ||
ב[[שבת]]ות וב[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]] היה מונע את עצמו משינה. בין היתר סופר עליו כי היה עומד למעלה מ-10 שעות אחוז מחשבות ומתבונן בשתיקה עקב תכונות אלו כונה "המלאך". את תלמידיו ושומעי לקחו הדריך ללבוש [[ציצית]] גדולה ולגדל [[פיאות]] ארוכות, שלא כדרך חב"ד, וכך גם לבושם היה חריג מהמקובל: חליפות ארוכות. הורה | ב[[שבת]]ות וב[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]] היה מונע את עצמו משינה. בין היתר סופר עליו כי היה עומד למעלה מ-10 שעות אחוז מחשבות ומתבונן בשתיקה עקב תכונות אלו כונה "המלאך". את תלמידיו ושומעי לקחו הדריך ללבוש [[ציצית]] גדולה ולגדל [[פיאות]] ארוכות, שלא כדרך חב"ד, וכך גם לבושם היה חריג מהמקובל: חליפות ארוכות. הורה לתלמדיו ללמוד רק מהתלמוד הבבלי של [[דפוס סלאוויטא]] ולא בש"ס מ[[דפוס וילנא]] - דבר שהרגיז כמה ראשי ישיבות בארצות הברית. | ||
פרישתו מחסידות חב"ד החשיבה אותו כמתנגד לה, | פרישתו מחסידות חב"ד החשיבה אותו כמתנגד לה, ורבי שרגא פייבל מנדלוביץ' עודד את תלמידיו מישיבת [[תורה ודעת]] ללמוד עמו, כתריס בפני ההשפעה החב"דית הגוברת{{הערה|{{אוצר החכמה|[[ישראל ג'ייקובסון]]|זכרון לבני ישראל|27824|ניו יורק תשנ"ו, עמ' קצ"ב||עמוד=207}}.}}, | ||
אך בשנת [[תרצ"ה]] לאחר חילוקי דעות ותקריות עם הרב מנדלוביץ' ותלמידיו, כמו החבאת כרכי התלמוד בבלי של תלמידי הרב לוין (שהיו מדפוסי סלאוויטא וזיטומיר), עזבו תלמידיו את ישיבת | אך בשנת [[תרצ"ה]] לאחר חילוקי דעות ותקריות עם הרב מנדלוביץ' ותלמידיו, כמו החבאת כרכי התלמוד בבלי של תלמידי הרב לוין (שהיו מדפוסי סלאוויטא וזיטומיר), עזבו תלמידיו את ישיבת תורה ודעת, והקימו את ישיבת "נתיבות עולם" ב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]] בראשות תלמידו הרב יעקב שור. | ||
לרבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)!{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב}}. | לרבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)!{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב}}. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו רפאל זלמן - נפטר בשנת [[תשנ"א]]. | * בנו ר' רפאל זלמן - נפטר בשנת [[תשנ"א]]. | ||
*הרב [[דובער ליווי]] הינו בית אחותו | *הרב [[דובער ליווי]] הינו בית אחותו{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק לז}}. | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
מכתביו, הכתובים - רובם ב[[יידיש]] - בשפה חריפה ובסגנון תובעני, הוצאו לאור לאחר פטירתו בספר בשם "אוצר אגרות קודש", ירושלים תשי"ב (מהדורה נוספת: ניו יורק תשל"ג). רוב מכתבים אלו לבנו, וחלק מהם לחסידיו. הספר הודפס בעילום שם המחבר, והוא מתואר כ"אחד מהמיוחדים שבדורו, אחד מן הרמתיים ושמו טמיר | מכתביו, הכתובים - רובם ב[[יידיש]] - בשפה חריפה ובסגנון תובעני, הוצאו לאור לאחר פטירתו בספר בשם "אוצר אגרות קודש", ירושלים תשי"ב (מהדורה נוספת: ניו יורק תשל"ג). רוב מכתבים אלו לבנו, וחלק מהם לחסידיו. הספר הודפס בעילום שם המחבר, והוא מתואר כ"אחד מהמיוחדים שבדורו, אחד מן הרמתיים ושמו טמיר ופלאי". שמו מרומז בתיאור תוכן הספר: "עֹלות בקנה א'ח'ד' (=[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של שמו הפרטי) כפתור ופרח". | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||