6,031
עריכות
חיים אברהם דוב בער לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חיים
(יצירת דף עם התוכן "חיים אברהם דוב בער הכהן לוין, היה רב של קהילת "המלאכים", בברוקלין. ==תולדות חיים== '''רבי חיי...") |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
'''רבי חיים אברהם דב הכהן לוין''' (או '''אברהם (חיים) דובער לוין''', כונה גם '''"המלאך"''' | '''רבי חיים אברהם דב הכהן לוין''' (או '''אברהם (חיים) דובער לוין''', כונה גם '''"המלאך"'''היה משפיע חסידי, מייסד ומנהיג קהילת [[מלאכים (קבוצה חסידית)|המלאכים]]. | ||
נולד לפני שנת [[ה'תר"י]] או בשנת [[ה'תרכ"א]] לשניאור זלמן לוין אב"ד ב[[קרסילוב]] . בגיל אחת עשרה התייתם מאביו. התגורר בעיר איליה שבבלארוס) והיה מחסידי הרבי [[מהר"ש]] ובנו הרבי [[הרש"ב]]{{הערה|ראו אגרת אליו מהרש"ב: '''אגרות קודש''', חלק ב', עמ' קצ"א.}}, לפי מקורות אחדים היה מחסידי [[קאפוסט]]{{הערה|קובץ '''אהל יוסף''', חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.}}, בזמן הנהגתו של הרש"ב עזב את | נולד לפני שנת [[ה'תר"י]] או בשנת [[ה'תרכ"א]] לשניאור זלמן לוין אב"ד ב[[קרסילוב]] . בגיל אחת עשרה התייתם מאביו. התגורר בעיר איליה שבבלארוס) והיה מחסידי הרבי [[מהר"ש]] ובנו הרבי [[הרש"ב]]{{הערה|ראו אגרת אליו מהרש"ב: '''אגרות קודש''', חלק ב', עמ' קצ"א.}}, לפי מקורות אחדים היה מחסידי [[קאפוסט]]{{הערה|קובץ '''אהל יוסף''', חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.}}, בזמן הנהגתו של הרש"ב עזב את ליובאוויטש. | ||
לפי מקורות חב"דיים לאחר שטען באוזני הרש"ב כי בנו [[הריי"צ]] "קורא ספרים חיצוניים", דבר שהתפרש כניסיון לסכסך בין הרש"ב לבין בנו, מתוך מטרה לרשת את האדמו"רות{{הערה|יהודה חיטריק, '''רשימות דברים''', ניו יורק תשמ"ה, חלק ב', עמ' רנ"ד; יוסף אשכנזי, '''הרב מרדכי שמואל אשכנזי''' (על [[רבי מרדכי שמואל אשכנזי]] ומדבריו), כפר חב"ד תשע"ז, עמ' 355.}}. | לפי מקורות חב"דיים לאחר שטען באוזני הרש"ב כי בנו [[הריי"צ]] "קורא ספרים חיצוניים", דבר שהתפרש כניסיון לסכסך בין הרש"ב לבין בנו, מתוך מטרה לרשת את האדמו"רות{{הערה|יהודה חיטריק, '''רשימות דברים''', ניו יורק תשמ"ה, חלק ב', עמ' רנ"ד; יוסף אשכנזי, '''הרב מרדכי שמואל אשכנזי''' (על [[רבי מרדכי שמואל אשכנזי]] ומדבריו), כפר חב"ד תשע"ז, עמ' 355.}}. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
פרישתו מחסידות חב"ד החשיבה אותו כמתנגד לה, ו[[רבי שרגא פייבל מנדלוביץ']] עודד את תלמידיו מישיבת [[תורה ודעת]] ללמוד עמו, כתריס בפני ההשפעה החב"דית הגוברת{{הערה|{{אוצר החכמה|[[ישראל ג'ייקובסון]]|זכרון לבני ישראל|27824|ניו יורק תשנ"ו, עמ' קצ"ב||עמוד=207}}.}}, | פרישתו מחסידות חב"ד החשיבה אותו כמתנגד לה, ו[[רבי שרגא פייבל מנדלוביץ']] עודד את תלמידיו מישיבת [[תורה ודעת]] ללמוד עמו, כתריס בפני ההשפעה החב"דית הגוברת{{הערה|{{אוצר החכמה|[[ישראל ג'ייקובסון]]|זכרון לבני ישראל|27824|ניו יורק תשנ"ו, עמ' קצ"ב||עמוד=207}}.}}, | ||
אך בשנת [[תרצ"ה]] לאחר חילוקי דעות ותקריות עם הרב מנדלוביץ' ותלמידיו, כמו החבאת כרכי התלמוד בבלי של תלמידי הרב לוין (שהיו מדפוסי סלאוויטא וזיטומיר), עזבו תלמידיו את ישיבת [[תורה ודעת]], והקימו את ישיבת "נתיבות עולם" ב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]] בראשות תלמידו הרב יעקב שור. | אך בשנת [[תרצ"ה]] לאחר חילוקי דעות ותקריות עם הרב מנדלוביץ' ותלמידיו, כמו החבאת כרכי התלמוד בבלי של תלמידי הרב לוין (שהיו מדפוסי סלאוויטא וזיטומיר), עזבו תלמידיו את ישיבת [[תורה ודעת]], והקימו את ישיבת "נתיבות עולם" ב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]] בראשות תלמידו הרב יעקב שור. | ||
נפטר ב[[ו' בסיוון]] [[ה'תרצ"ח]]) | |||
==יחסיו עם תנועת חב"ד== | ==יחסיו עם תנועת חב"ד== | ||