432
עריכות
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש באמצעות HotCat) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | ||
}} | }} | ||
הגאון רבי '''ברוך בער ליבוביץ'''', ([[ | הגאון רבי '''ברוך בער ליבוביץ'''', (כסלו [[תרכ"ד]] - [[ה' בכסלו]] [[ת"ש]]) ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר הספרים סדרת הספרים "ברכת שמואל" וממנחילי דרך הלימוד הישיבתית בדורנו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
רבי ברוך בער נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, על פי המקובל ברית המילה התקיימה ב[[חג הגאולה]] [[י"ט כסלו]]{{הערה|או בי"ח כסלו יומא דהילולא של ר"ב ממזיבוז'.}}, מסופר כי אביו נכנס לבית מדרש חסידי וראה [[חסידים]] מתוועדים אודות היומא דהילולא של רבי [[ברוך ממזיבוז']] שיום ההילולא שלו חל ב[[י"ח בכסלו]], ו[[המגיד ממזריטש]] שיומא דהילולא שלו חל ב[[חג הגאולה]] [[י"ט כסלו]], וכאשר שמע אודות גדלותם של שני ענקי עולם אלו, החליט לקרוא לבנו על שמם, ואכן הוא נקרא רבי "ברוך" על שמו של רבי ברוך ממזיבוז, ורבי "דוב בער"{{הערה|שמו השני ידוע בעולם כ"בער", אבל הוא עצמו נקרא רבי ברוך דוב בער, וגם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ נקרא כ"רבי ברוך דוב".}} על שמו של רבי [[דוב בער ממזריטש]]. | |||
בצעירותו למד במקום הולדתו בסלוצק, נודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין הנודעת, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק שאותו ראה כרבו המובהק. | בצעירותו למד במקום הולדתו בסלוצק, נודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין הנודעת, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק שאותו ראה כרבו המובהק. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
על פטירתו סיפרו שני תלמידיו המקורבים הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו. | על פטירתו סיפרו שני תלמידיו המקורבים הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו. | ||
הוא היה ידוע ברחבי תבל הודות לישיבתו הגדולה בקמניץ. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד. | הוא היה ידוע ברחבי תבל הודות לישיבתו הגדולה בקמניץ{{הערה| שמה הרשמי היה ישיבת כנסת בית יצחק, אך היא מפורסמת יותר בשם "ישיבת קמניץ"}}. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד. | ||
כיום מורשתו הלימודית בספריו ברכת שמואל הינה מספרי היסוד בעולם הישיבות. הוא ידוע בלשונו הקצרה והמחושבת, אם כי ידועה כקשה מעט להבנה. במקביל לספרו זה, יצא לאור ספר בשם "חדושי ושיעורי רבי ברוך בער", שם נכתבו שיעוריו על ידי תלמידיו בהסברתו המיוחדת, ויש המשתמשים בה גם כספר עזר לספרו שלו ברכת שמואל. ספריו הינם על מסכתות: [[ב"ק]], [[ב"מ]], [[ב"ב]], [[כתובות]], [[יבמות]], [[נדרים]], [[גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]]. | כיום מורשתו הלימודית בספריו ברכת שמואל הינה מספרי היסוד בעולם הישיבות. הוא ידוע בלשונו הקצרה והמחושבת, אם כי ידועה כקשה מעט להבנה. במקביל לספרו זה, יצא לאור ספר בשם "חדושי ושיעורי רבי ברוך בער", שם נכתבו שיעוריו על ידי תלמידיו בהסברתו המיוחדת, ויש המשתמשים בה גם כספר עזר לספרו שלו ברכת שמואל. ספריו הינם על מסכתות: [[ב"ק]], [[ב"מ]], [[ב"ב]], [[כתובות]], [[יבמות]], [[נדרים]], [[גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]]. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
== הקשר לחב"ד== | == הקשר לחב"ד== | ||
הרב לייבוביץ' השתתף באחד ממסיבות [[י"ב תמוז]] בהשתתפות בעל הגאולה אדמו"ר הריי"צ בעיירת הנופש דרוסעניק. רבי ברוך בער הגיע במיוחד לבקר את אדמו"ר הריי"צ, ובעת בואו שכב אדמו"ר הריי"צ לנוח, ולכן הורה לחתנו הרבי לקבל את רבי ברוך בער ולשוחח עימו עד קומו. והנוכחים התבטאו כי מסכתות [[בבלי]] ו[[ירושלמי]] ממש 'עפו' מפיהם בגאונות מפליאה{{הערה|רבי [[יהודה לייב סלונים]], [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 121, [[ימי מלך]].}}. | הרב לייבוביץ' השתתף באחד ממסיבות [[י"ב תמוז]] בהשתתפות בעל הגאולה אדמו"ר הריי"צ בעיירת הנופש דרוסעניק. רבי ברוך בער הגיע במיוחד לבקר את אדמו"ר הריי"צ, ובעת בואו שכב אדמו"ר הריי"צ לנוח, ולכן הורה לחתנו הרבי לקבל את רבי ברוך בער ולשוחח עימו עד קומו. והנוכחים התבטאו כי מסכתות [[בבלי]] ו[[ירושלמי]] ממש 'עפו' מפיהם בגאונות מפליאה{{הערה|רבי [[יהודה לייב סלונים]], [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 121, [[ימי מלך]].}}. | ||
בתקופת מלחמת העולם הראשונה שהה ר' ברוך בער בעיר נעוול, והתפלל במשך תקופה בבית הכנבת החב"די בעיר. בשל כך, הוא אף החל לחגור "[[גארטל]]" בעת התפילות, כמנהג חסידים{{הערה|מפי נינו, ר' [[אליעזר ליכטשטיין]]}} | |||
מסופר{{הערה|עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.}} כי ב[[י' סיוון]] [[תרצ"ב]], בו התקיימה חתונתו של הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)]] עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)]] בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]], שוחחו ר' ברוך בער ור' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ו[[מסירות נפש]] [[אדמו"ר הריי"צ]]. | מסופר{{הערה|עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.}} כי ב[[י' סיוון]] [[תרצ"ב]], בו התקיימה חתונתו של הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)]] עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)]] בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]], שוחחו ר' ברוך בער ור' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ו[[מסירות נפש]] [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
| שורה 40: | שורה 42: | ||
באותה הזדמנות, כאשר דיבר הרבי עם תלמידיו של רבי ברוך בער, ובמהלך השיחה כאשר שמע רבי ברוך בער את גודל גאונותו והבנתו העמוקה של הרבי בכל חלקי התורה, הרים ר' ברוך בער את כפיו למעלה ואמר לרבי בהתלהבות: "בא אלי לישיבתי, ואעשך לגדול הדור!". ענה לו [[הרבי]]: "אך אני הנני [[חסיד]] של [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי השווער]]"{{הערה|1=תקליטור 'שנים ראשונות' 1. מובא גם [http://www.jem.co.il/contentManagment/uploadedFiles/fileGallery/kfarearly.pdf כאן]}}. | באותה הזדמנות, כאשר דיבר הרבי עם תלמידיו של רבי ברוך בער, ובמהלך השיחה כאשר שמע רבי ברוך בער את גודל גאונותו והבנתו העמוקה של הרבי בכל חלקי התורה, הרים ר' ברוך בער את כפיו למעלה ואמר לרבי בהתלהבות: "בא אלי לישיבתי, ואעשך לגדול הדור!". ענה לו [[הרבי]]: "אך אני הנני [[חסיד]] של [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי השווער]]"{{הערה|1=תקליטור 'שנים ראשונות' 1. מובא גם [http://www.jem.co.il/contentManagment/uploadedFiles/fileGallery/kfarearly.pdf כאן]}}. | ||
לפי גרסא אחרת{{הערה|מפי | לפי גרסא אחרת{{הערה|מפי ר' משה חיים ספוטשינסקי ממונטריאל, מובא ב[[ימי מלך]] עמ' 354.}} היה זה כאשר רבי ברוך בער נסע אל ידידו רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]. באותה עת בא הרבי בשליחות מחותנו אדמו"ר הריי"צ, כדי להחתים את רבי חיים עוזר על כרוז מסוים שיצא באותה עת. הרבי המתין בחוץ, ובאותה עת התפלפלו תלמידיו של רבי ברוך בער בחוץ, אך הרבי לא התערב בנידון. לבסוף כאשר נכנס הרבי אל החדר בו שהו רבי חיים עוזר ורבי ברוך בער, שאלו הם את הרבי לסיבת בואו, וכן שאלוהו על תוכן השיחה בחוץ. הרבי הסביר את סיבת בואו, וחזר על כל המשא ומתן התלמודי שנאמר בחוץ ואת הקושיות הרבות, ותירץ אותם אחת לאחת בגאונות מפליאה. רבי ברוך בער התפעל מאוד מדברי התורה של הרבי ובמיחד מהעמקות "טיפקייט" של התירוצים, וביקש מהרבי שיסע עימו ללמוד בישיבתו ושם מבטיחו שיעשהו ל"גדול בישראל", ומשהתברר לו כי הדבר בלתי אפשרי פרץ בבכי מר. | ||
נינו של הרב לייבוביץ הוא חסיד חב"ד - הרב [[אליעזר ליכטשטיין]] מירושלים. | נינו של הרב לייבוביץ הוא חסיד חב"ד - הרב [[אליעזר ליכטשטיין]] מירושלים. | ||