פריידא (בת אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסרת קישורים עודפים, הוספת בן מהערך של בעלה
(הסרת קישורים עודפים, הוספת בן מהערך של בעלה)
שורה 11: שורה 11:
'''הרבנית פריידא{{הערה|בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18, [[שמועות וסיפורים]] חלק ב', מגדל עוז ([[כפר חב"ד]], [[תש"מ]]), עמודים קפה קפו, ועוד). ברשימת סיפורים מהרב מישולובין, שנזכרת בהערות להלן, נכתב, ש[[אדמו"ר הזקן]] כינה אותה פריידא, והחסידים כינו אותה פריידקע.}} קלוצקר''' ([[תקכ"ד]] - [[ט"ז בסיוון]] [[תקע"ג]]), הייתה ביתו הראשונה של ה[[אדמו"ר הזקן]], מחותנת של ר' [[בנימין קלעצקער]] ושל רבי [[נחמן מברסלב]].
'''הרבנית פריידא{{הערה|בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18, [[שמועות וסיפורים]] חלק ב', מגדל עוז ([[כפר חב"ד]], [[תש"מ]]), עמודים קפה קפו, ועוד). ברשימת סיפורים מהרב מישולובין, שנזכרת בהערות להלן, נכתב, ש[[אדמו"ר הזקן]] כינה אותה פריידא, והחסידים כינו אותה פריידקע.}} קלוצקר''' ([[תקכ"ד]] - [[ט"ז בסיוון]] [[תקע"ג]]), הייתה ביתו הראשונה של ה[[אדמו"ר הזקן]], מחותנת של ר' [[בנימין קלעצקער]] ושל רבי [[נחמן מברסלב]].


הייתה אשה חכמה ומלומדת, וחביבה במיוחד אצל אביה. גדלותה והבנתה ב[[תורה]] וב[[חסידות]] עלתה על אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=עטרת}}.
הייתה אשה חכמה ומלומדת, וחביבה במיוחד אצל אביה. גדלותה והבנתה ב[[תורה]] וב[[חסידות]] עלתה על אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=עטרת211}}.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
===בצעירותה===
===בצעירותה===
נולדה בעיר [[ויטבסק]] בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]. השם פריידא ניתן לה על שם דודתו זקנתו, אחות ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]], סב אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=עטרת|[[עטרת מלכות]], "הרבנית פריידא", עמ' 209 ואילך.}}.
נולדה בעיר [[ויטבסק]] בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]. השם פריידא ניתן לה על שם דודתו זקנתו, אחות ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]], סב אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=עטרת211|[[עטרת מלכות]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&st=&pgnum=171 עמ' 211].}}.


הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה האדמו"ר הזקן, והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[מאמר חסידות]]. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, הוא היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם אדמו"ר הזקן, וכך אדמו"ר האמצעי היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|מכיוון שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את תשוקתו{{הערה|שם=בית}}.}}, אך אדמו"ר הזקן הבין שבנו אדמו"ר האמצעי הוא זה שביקש לברר זאת{{הערה|שם=בית|[[בית רבי]], חלק א', פרק כ"ד. (ובהערה).}}.
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה האדמו"ר הזקן, והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[מאמר חסידות]]. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, הוא היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם אדמו"ר הזקן, וכך אדמו"ר האמצעי היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|מכיוון שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את תשוקתו{{הערה|שם=בית}}.}}, אך אדמו"ר הזקן הבין שבנו אדמו"ר האמצעי הוא זה שביקש לברר זאת{{הערה|שם=בית|[[בית רבי]], חלק א', פרק כ"ד. (ובהערה).}}.


פעם אחת, ביקש ממנה אחיה, ה[[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם [[אדמו"ר הזקן]], שיאמר לה [[חסידות]] אודות ד' [[בגדי כהונה]]. כאשר בא אדמו"ר הזקן, היא ביקשה ממנו והוא הסכים, ואמר על ג' בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר. אדמו"ר האמצעי שהרגיש שעוד מעט אביו ילך, והוא עדיין לא דיבר אודות האבנט, פשט את ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מאדמו"ר הזקן לדבר גם עליו. כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, פנתה אל אביה שיספר גם על האבנט. אדמו"ר הזקן אמר לה{{הערה|לפי גרסה אחרת, הוא ניגש לארון - ששם היה [[אדמו"ר האמצעי]] - וראה שהוא נמצא בו, ומפאת ש[[אדמו"ר הזקן]] לא אמר על האבנט, [[אדמו"ר האמצעי]] נהיה חולה מזה.}}: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!", ולא המשיך עוד{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב', הוצאה ישנה - עמוד 161, הוצאה חדשה - עמוד 57.}}.
פעם אחת, ביקש ממנה אחיה, ה[[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם [[אדמו"ר הזקן]], שיאמר לה [[חסידות]] אודות ד' [[בגדי כהונה]]. כאשר בא אדמו"ר הזקן, היא ביקשה ממנו והוא הסכים, ואמר על ג' בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר. אדמו"ר האמצעי שהרגיש שעוד מעט אביו ילך, והוא עדיין לא דיבר אודות האבנט, פשט את ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מאדמו"ר הזקן לדבר גם עליו. כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, פנתה אל אביה שיספר גם על האבנט. אדמו"ר הזקן אמר לה{{הערה|לפי גרסה אחרת, הוא ניגש לארון - ששם היה [[אדמו"ר האמצעי]] - וראה שהוא נמצא בו, ומפאת ש[[אדמו"ר הזקן]] לא אמר על האבנט, אדמו"ר האמצעי נהיה חולה מזה.}}: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!", ולא המשיך עוד{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב', הוצאה ישנה - עמוד 161, הוצאה חדשה - עמוד 57.}}.


כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את ניהול בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת בו{{הערה|שם=שמועות|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב', הוצאה ישנה - עמוד 37, הוצאה חדשה - עמוד 55.}}. פעם אחת, כאשר הגיע אל [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[שלמה מקרלין]], רצתה הרבנית סטערנא לבשל בעצמה לכבודו, אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, זכותה לבשל גם עתה. הם באו לפני אדמו"ר הזקן לדין תורה, שעשה להם פשרה, שהרבנית סטערנא אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה [[הרבנית פריידא]] תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת{{הערה|לבסוף [[הרבנית סטערנא]] בישלה, אך שכחה והטילה מלח. בתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו את המאכל על השולחן, טעם מעט רבי [[שלמה מקרלין|שלמה]], וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד, ו[[אדמו"ר הזקן]] אכל אף על פי שהמאכל היה מלוח. כשראה אדמו"ר הזקן שרבי שלמה אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של רבי שלמה, וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו רבי שלמה: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם אדמו"ר הזקן את התבשיל של רבי שלמה, ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה ב[[מזריטש]], הוא למד אצל [[הרב המגיד]] שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל{{הערה|שם=שמועות}}.}}.
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את ניהול בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת בו{{הערה|שם=שמועות|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב', הוצאה ישנה - עמוד 37, הוצאה חדשה - עמוד 55.}}. פעם אחת, כאשר הגיע אל [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[שלמה מקרלין]], רצתה הרבנית סטערנא לבשל בעצמה לכבודו, אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, זכותה לבשל גם עתה. הם באו לפני אדמו"ר הזקן לדין תורה, שעשה להם פשרה, שהרבנית סטערנא אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה [[הרבנית פריידא]] תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת{{הערה|לבסוף [[הרבנית סטערנא]] בישלה, אך שכחה והטילה מלח. בתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו את המאכל על השולחן, טעם מעט רבי [[שלמה מקרלין|שלמה]], וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד, ו[[אדמו"ר הזקן]] אכל אף על פי שהמאכל היה מלוח. כשראה אדמו"ר הזקן שרבי שלמה אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של רבי שלמה, וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו רבי שלמה: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם אדמו"ר הזקן את התבשיל של רבי שלמה, ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה ב[[מזריטש]], הוא למד אצל [[הרב המגיד]] שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל{{הערה|שם=שמועות}}.}}.
שורה 26: שורה 26:


=== לאחר חתונתה ===
=== לאחר חתונתה ===
מסופר{{הערה|שם=עטרת}}, שפעם אחת הלך [[אדמו"ר הזקן]] לבית של בתו הרבנית פריידקע, כדי להשמיע בפניה [[מאמר]] [[חסידות]], כמו שהיה רגיל. הוא הלך עד לביתה של ביתו, מכיוון שהיא הייתה חלשה. ומשום כך גם, היו מסביב לביתה עצים קטנים. [[חסידים|חסידיו]] של אדמו"ר הזקן, בחפצם לשמוע את המאמר, טפסו ועלו על העצים. כשהבחין בכך אביה, אדמו"ר הזקן, אמר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], שגם היה נוכח בעת אמירת המאמר: "עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים [[תניא]]? מדוע אין לומדים תניא?" - וסיים - "אני אומר לך, מהתניא אפשר להיות [[חסיד]] כמו [[אברהם אבינו]]".
מסופר{{הערה|[[עטרת מלכות]], עמ' 212.}}, שפעם אחת הלך [[אדמו"ר הזקן]] לבית של בתו הרבנית פריידקע, כדי להשמיע בפניה [[מאמר]] [[חסידות]], כמו שהיה רגיל. הוא הלך עד לביתה של ביתו, מכיוון שהיא הייתה חלשה. ומשום כך גם, היו מסביב לביתה עצים קטנים. [[חסידים|חסידיו]] של אדמו"ר הזקן, בחפצם לשמוע את המאמר, טפסו ועלו על העצים. כשהבחין בכך אביה, אדמו"ר הזקן, אמר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], שגם היה נוכח בעת אמירת המאמר: "עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים [[תניא]]? מדוע אין לומדים תניא?" - וסיים - "אני אומר לך, מהתניא אפשר להיות [[חסיד]] כמו [[אברהם אבינו]]".


פעם אחת כתבה מכתב לאחיה ה[[אדמו"ר האמצעי]], בעניין גילוי הקץ{{הערה|מכתב זה נדפס ב[[כרם חב"ד]] 1, עמ' 101.}}.
פעם אחת כתבה מכתב לאחיה האדמו"ר האמצעי, בעניין גילוי הקץ{{הערה|מכתב זה נדפס ב[[כרם חב"ד]] 1, עמ' 101.}}.


לאחר שהסתלק אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], ב[[כ"ד טבת]] [[תקע"ג]], מצבה הבריאותי נחלש יותר ונאלצו להעביר אותה לנאות דשא{{הערה|שם=לשמע|[[לשמע אוזן]] עמוד 29.}}. זמן מועט לאחר מכן{{הערה|מתוך רשימת סיפורים מר' [[חיים אליהו מישולובין]].}}, ניגש אחיה, [[אדמו"ר האמצעי]], לר' [[אייזיק מהומיל]], ואמר לו שאחותו פריידא חלמה על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|{{ציטוטון|היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן}}.}} ואדמו"ר הזקן שאל אותה ממה היא מתפעלת?{{הערה|{{ציטוטון|וואס ביסט אזוי נתפעל?}}}} וענתה לו שהיא רואה עליו לבוש מאיר{{הערה|{{ציטוטון|טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש}}}}, והשיב לה אדמו"ר הזקן שהלבוש על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר{{הערה|{{ציטוטון|אויף [[רבי שמעון בר יוחאי]] איז נאך א ליכטיקערער}}. חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר.}}.
לאחר שהסתלק אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], ב[[כ"ד טבת]] [[תקע"ג]], מצבה הבריאותי נחלש יותר ונאלצו להעביר אותה לנאות דשא{{הערה|שם=לשמע|[[לשמע אוזן]] עמוד 29.}}. זמן מועט לאחר מכן{{הערה|מתוך רשימת סיפורים מר' [[חיים אליהו מישולובין]].}}, ניגש אחיה, [[אדמו"ר האמצעי]], לר' [[אייזיק מהומיל]], ואמר לו שאחותו פריידא חלמה על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|{{ציטוטון|היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן}}.}} ואדמו"ר הזקן שאל אותה ממה היא מתפעלת?{{הערה|{{ציטוטון|וואס ביסט אזוי נתפעל?}}}} וענתה לו שהיא רואה עליו לבוש מאיר{{הערה|{{ציטוטון|טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש}}}}, והשיב לה אדמו"ר הזקן שהלבוש על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר{{הערה|{{ציטוטון|אויף [[רבי שמעון בר יוחאי]] איז נאך א ליכטיקערער}}. חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר.}}.
שורה 42: שורה 42:


==לאחר הסתלקותה==
==לאחר הסתלקותה==
ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', בשם ר' חיים מאיר. מסופר שפעם הגיע אליו [[פדיון נפש]] דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'אוהל', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'אוהל', מוטל על הארץ. בלילה ראה ר' חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו{{הערה|שם=עטרת}}.
ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', בשם ר' חיים מאיר. מסופר שפעם הגיע אליו [[פדיון נפש]] דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'אוהל', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'אוהל', מוטל על הארץ. בלילה ראה ר' חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו{{הערה|לשמע אוזן עמ' 23}}.


== מפתגמיה ==
== מפתגמיה ==
שורה 53: שורה 53:
[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא [עולם הזכר], רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] שלה בגוף של אישה{{הערה|שם=ליקוטי|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא [עולם הזכר], רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] שלה בגוף של אישה{{הערה|שם=ליקוטי|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}.


[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר{{הערה|שם=עטרת}}: הרבנית דבורה לאה, דודתו של [[אדמו"ר הזקן]], הייתה למדנית. [[רבינו הזקן]] אמר עליה שהייתה "למדן"{{הערה|אז היה התואר 'למדן' נחשב לתואר גדול}} והיא למדה [[רמב"ם]] ו[[גמרא]] ועוד. משום כך קרא רבינו הזקן את בתו [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]], על שם דודתו זו. הרבנית פריידא הייתה בדרך גילוי מלמעלה. עניין השם הוא בבחינת המשכה. גם הרבנית פריידא הייתה נקראת על שם דודתו זקנתו של אדמו"ר הזקן, מרת פריידא, אבל היא לא הייתה כמו דבורה לאה הנ"ל, אף שגם היא הייתה בעלת מזג טוב והצטיינה במידות טובות, הנה הרבנית פריידא (בתו של אדמו"ר הזקן) הייתה בדרך גילוי ומתנה מלמעלה.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר{{הערה|שם=עטרת211}}: הרבנית דבורה לאה, דודתו של [[אדמו"ר הזקן]], הייתה למדנית. [[רבינו הזקן]] אמר עליה שהייתה "למדן"{{הערה|אז היה התואר 'למדן' נחשב לתואר גדול}} והיא למדה [[רמב"ם]] ו[[גמרא]] ועוד. משום כך קרא רבינו הזקן את בתו [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]], על שם דודתו זו. הרבנית פריידא הייתה בדרך גילוי מלמעלה. עניין השם הוא בבחינת המשכה. גם הרבנית פריידא הייתה נקראת על שם דודתו זקנתו של אדמו"ר הזקן, מרת פריידא, אבל היא לא הייתה כמו דבורה לאה הנ"ל, אף שגם היא הייתה בעלת מזג טוב והצטיינה במידות טובות, הנה הרבנית פריידא (בתו של אדמו"ר הזקן) הייתה בדרך גילוי ומתנה מלמעלה.


== משפחתה ==
== משפחתה ==
[[קובץ:עטרת מלכות.jpg|שמאל|150px|ממוזער|הקובץ "עטרת מלכות"]]
[[קובץ:עטרת מלכות.jpg|שמאל|150px|ממוזער|הספר "עטרת מלכות"]]
*בנו ר' בנימין קלוצקר
*בנה ר' [[ברוך קלוצקר]] חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]{{הערה|בתו של רבי [[ברוך קלוצקר]] - [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]], התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}.
*בנה ר' [[ברוך קלוצקר]] חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]{{הערה|בתו של רבי [[ברוך קלוצקר]] - [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]], התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}.
*בנה ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]{{הערה|חתן בזיווג שני של רבי [[נחמן מברסלב]], ובזיווג שלישי של דודו ה[[אדמו"ר האמצעי]].}}.
*בנה ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]{{הערה|חתן בזיווג שני של רבי [[נחמן מברסלב]], ובזיווג שלישי של דודו ה[[אדמו"ר האמצעי]].}}.

תפריט ניווט