שמירת שבת כהלכתה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הספר '''שמירת שבת כהלכתה''', הוא ספר [[הלכה]] נפוץ העוסק בהלכות [[שבת]] ו[[יום טוב]], שכתב רבי יהושע ישעיה נויבירט, על פי פסקיו של רבי שלמה זלמן אוירבך. הוא סיכום ממצה של כל הלכות שבת, שנכתב ביגיעה והתמסרות ללימוד הלכות שבת וזיכוי הרבים.
הספר '''שמירת שבת כהלכתה''', הוא ספר [[הלכה]] העוסק בהלכות [[שבת]] ו[[יום טוב]], שכתב הרב יהושע ישעיה נויבירט, על פי פסקיו של הרב שלמה זלמן אוירבך. הספר הוא סיכום ממצה של כל הלכות שבת, שנכתב במטרה ללימוד הלכות שבת וזיכוי הרבים.


הספר הינו [[הלכה]] למעשה לבית היהודי.
הספר הינו [[הלכה]] למעשה לבית היהודי.
שורה 8: שורה 8:


==מהדורות הספר==
==מהדורות הספר==
הספר יצא לאור בשלוש מהדורות. הוא יצא לאור לראשונה בשנת [[תשכ"ה]] בהוצאת פלדהיים, וזכה לתפוצה רבה. לפי ההוצאה, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה מאז תחילת שנות ה-[[תש"מ]].
 
הספר יצא לאור בשלוש מהדורות. הוא יצא לאור לראשונה בשנת [[תשכ"ה]] בהוצאת פלדהיים, וזכה לתפוצה רבה. לדברי מערכת ההוצאה, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה מאז תחילת שנות ה-[[תש"מ]].


במהדורה השנייה השתתפו גם הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן מ"בית מדרש הלכה - מוריה". חלק מהפסקים המקלים, שבמהדורה הראשונה נכתבו בגוף הספר, הועברו במהדורה זו להערות השוליים, והדעות המחמירות הועלו לגוף הספר.
במהדורה השנייה השתתפו גם הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן מ"בית מדרש הלכה - מוריה". חלק מהפסקים המקלים, שבמהדורה הראשונה נכתבו בגוף הספר, הועברו במהדורה זו להערות השוליים, והדעות המחמירות הועלו לגוף הספר.
שורה 16: שורה 17:
ספרים רבים מפנים אל הספר בראשי התיבות '''שש"כ'''.
ספרים רבים מפנים אל הספר בראשי התיבות '''שש"כ'''.


את שלוש המהדורות ערך אשר וסרטיל אשר הכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי [[הלכה]] שיצאו לאחר מכן.
את שלוש המהדורות ערך ר' אשר וסרטיל אשר הכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי [[הלכה]] שיצאו לאחר מכן.


==קבלת הספר==
==קבלת הספר==
שורה 28: שורה 29:


==תרגומים וספרים נוספים==
==תרגומים וספרים נוספים==
הספר פוסק על פי דעת ה[[רמ"א]], כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים.
הספר פוסק על פי דעת ה[[רמ"א]], כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים.


תפריט ניווט