3,770
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים" ב־"[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים") |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז אלול]] [[תש"ח]], לאביו הרב [[דוב אליעזר הבלין]] ולאימו עלקא בת הרב אברהם בלוי. סבו, היה הרב [[שלמה זלמן הבלין]], ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בעיר. | נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז אלול]] [[תש"ח]], לאביו הרב [[דוב אליעזר הבלין]] ולאימו עלקא בת הרב אברהם בלוי. סבו, היה הרב [[שלמה זלמן הבלין]], ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בעיר. | ||
בצעירותו, למד בישיבת מיר אצל הרב [[נחום פרצוביץ']], ובתקופת לימודיו במקום הקים חבורה של בחורים צעירים שעסקו בלימוד ספרי חסידות, ובעקבות שיעור זה התקרבו מספר תלמידים לחסידות חב"ד, ובהמשך, עברו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | בצעירותו, למד בישיבת מיר אצל הרב [[נחום פרצוביץ']], ובתקופת לימודיו במקום הקים חבורה של בחורים צעירים שעסקו בלימוד ספרי חסידות, ובעקבות שיעור זה התקרבו מספר תלמידים לחסידות חב"ד, ובהמשך, עברו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר תום לימודיו בכפר חב"ד למד במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ב[[חצרות קדשנו]] החל מלפני [[חג הפסח]] [[תשכ"ח]] עד אחרי פסח [[תשכ"ט]] שאז, בא' אייר, קרא הרבי לתלמידי ה'קבוצה' וביקש מהם שלא יחזרו ללמוד בישיבה בכפר חב"ד, אלא שילכו לישיבת [[תורת אמת]] כדי לחזקה, ועדיף יותר שילכו ל[[ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]. הרבי הוסיף (תוכן): "בטח ההנהלות בקריית גת ובירושלים יחליטו - ואתם תתחלקו בין שתי הערים", ואחר כך העניק לכל אחד שטר של 50 דולר. אחר כך נקראו התלמידים לחדרו של המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], שמא להם שמרגע זה הפכו ל’שלוחים’. הרב חדקוב אמר שלמרות דברי הרבי שההנהלה תקבע - ברור שבחור שמעדיף ללמוד ב[[ירושלים]] לא יתבקש לנסוע לקריית גת, וכן להפך. ולכן, שהבחורים ישבו ביניהם, ויחליטו מי ילך לכל מקום ויבחרו להם ראשי קבוצות. באסיפה מהירה שנערה אחר כך אמר הרב הבלין שכמי שגדל בירושלים ואינו יודע אפילו איפה זה קריית גת מעדיף הוא ללכת למקום החדש, לנסות לפעול בסביבה לא מוכרת ובאותה אסיפה נבחר הוא לראש הקבוצה לקריית גת{{הערה|מפי הרב הבלין ב[http://www.shturem.net/images/news/90849_news_18092016_2149.pdf ראיון לעיתון 'משפחה']}}. | ||
לאחר נישואיו ב[[י"ד סיון]] [[תשל"א]] עם רעייתו חיה ביילא (לבית ר' אהרן רוזנטל), קיבל הוראה מהרבי לעסוק בהרחבת ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר [[קריית גת]] תחת השליח של קריית גת דאז הרב [[זלמן אבלסקי]], ובשנות המ"מים (ה-80) התמנה לכהן כרבה של קהילת חב"ד המקומית. | לאחר נישואיו ב[[י"ד סיון]] [[תשל"א]] עם רעייתו חיה ביילא (לבית ר' אהרן רוזנטל), קיבל הוראה מהרבי לעסוק בהרחבת ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר [[קריית גת]] תחת השליח של קריית גת דאז הרב [[זלמן אבלסקי]], ובשנות המ"מים (ה-80) התמנה לכהן כרבה של קהילת חב"ד המקומית. | ||