דוד משה ליברמן: הבדלים בין גרסאות בדף

במהלך [[מלחמת עולם השנייה]] ברחה משפחתו ל[[צרפת]]. אביו היה באותה תקופה ב[[אנגליה]], ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תש"ב]] הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שבמרסיי.

הוא נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] לקראת [[פסח]] תש"ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל הרב קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי".  

ב[[טבת]] [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] עם הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]].

===רבנותו===

בשנת [[תש"ט]] נתמנה על ידי אדמו"ר מהוריי"צ לרב [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ התקשר מיד ל[[הרבי]]. הרבי ביקש ממנו שיקבל הסמכה ל"ידין ידין" מהרב פיינשטיין, אבל בפועל לא עלה בידו. בהזדמנות אמר לו הרבי על זה: "איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן" (אני רואה שקשה לציית). לבסוף נבחן ל"ידין ידין" מהרב [[ישראל גוטסמן]].