2,460
עריכות
משתמש:ישראל בטח בהשם/האולם הגדול (770): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היסטוריה
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"[[זאל הקטן]]" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"[[שאלאש]]", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]]. | בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"[[זאל הקטן]]" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"[[שאלאש]]", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]]. | ||
עם השנים | עם השנים, ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערה|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"א]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון. | ||
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770. | בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770. | ||
ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומ[[ברזל]] ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה. | ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומ[[ברזל]] ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה. | ||