16,089
עריכות
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
|אב=[[אדמו"ר הזקן]] | |אב=[[אדמו"ר הזקן]] | ||
}} | }} | ||
'''הרבנית פריידא''' ([[תקכ"ד]] - [[ט"ז בסיוון]] [[תקע"ג]]), הייתה ביתו הראשונה של ה[[אדמו"ר הזקן]]. הייתה חשובה וחביבה מאוד על אביה. מנוחתה כבוד ב[[האדיטש]], על יד ציון אביה [[אדמו"ר הזקן]]. (מחותנת של ר' [[בנימין קלעצקער]], של אחיה [[אדמו"ר האמצעי]] ושל רבי [[נחמן מברסלב]]). | '''הרבנית פריידא{{הערה|בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18, [[שמועות וסיפורים]] חלק ב', מגדל עוז ([[כפר חב"ד]], [[תש"מ]]), עמודים קפה קפו, ועוד). ברשימת סיפורים מהרב מישולובין, שנזכרת בהערות להלן, נכתב, ש[[אדמו"ר הזקן]] כינה אותה פריידא, והחסידים כינו אותה פריידקע.}}''' ([[תקכ"ד]] - [[ט"ז בסיוון]] [[תקע"ג]]), הייתה ביתו הראשונה של ה[[אדמו"ר הזקן]]. הייתה חשובה וחביבה מאוד על אביה. מנוחתה כבוד ב[[האדיטש]], על יד ציון אביה [[אדמו"ר הזקן]]. (מחותנת של ר' [[בנימין קלעצקער]], של אחיה [[אדמו"ר האמצעי]] ושל רבי [[נחמן מברסלב]]). | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===נעוריה=== | |||
נולדה בעיר [[וויטבסק]] בשנת [[ה'תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]{{הערה|נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, ב[[י"ב מנחם אב]] [[תק"כ]].}}. השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של אביה ה[[אדמו"ר הזקן]] - אחות זקנו (אב אביו) ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]]{{הערה|שם=עטרת|[[עטרת מלכות]], בפרק הרבנית פריידא.}}. | |||
השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של אביה ה[[אדמו"ר הזקן]] - אחות זקנו (אב אביו) ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]]{{הערה|שם=עטרת|[[עטרת מלכות]], בפרק הרבנית פריידא.}}. | |||
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[חסידות]]. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין ב[[חסידות]], היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם [[אדמו"ר הזקן]], ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו [[חסידות]], בכדי להגדיל את צימאונו. ([[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).}}, אך [[אדמו"ר הזקן]] הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה{{הערה|[[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד.}}. | הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[חסידות]]. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין ב[[חסידות]], היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם [[אדמו"ר הזקן]], ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו [[חסידות]], בכדי להגדיל את צימאונו. ([[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).}}, אך [[אדמו"ר הזקן]] הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה{{הערה|[[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד.}}. | ||
שורה 35: | שורה 21: | ||
אך [[אדמו"ר הזקן]] אמר{{הערה|יש הרבה גירסאות ל-מה שאמר כאן. אחד הגרסאות, שאמר: כנראה שיש בחדר עוד מישהו חוץ משנינו. לפי גרסה אחרת, הוא ניגש לארון - ששם היה [[אדמו"ר האמצעי]] - והראה שהוא נמצא פה. לפי גרסה אחרת הוא לא אמר על האבנט, ו[[אדמו"ר האמצעי]] נהיה חולה מזה. לפי גרסה אחרת [[אדמו"ר הזקן]], לא הרשה לבנו להיות במאמרי ה[[חסידות]] - ומזה הוא נהיה חולה.}}: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי ה[[חסידות]] אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!",{{הערה|כך כינה [[אדמו"ר הזקן]] את בנו.}} ולא המשיך עוד{{הערה| [[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. בהוצאה חדשה - עמ' 57 (בהוצאה שנייה - עמוד 161).}}. | אך [[אדמו"ר הזקן]] אמר{{הערה|יש הרבה גירסאות ל-מה שאמר כאן. אחד הגרסאות, שאמר: כנראה שיש בחדר עוד מישהו חוץ משנינו. לפי גרסה אחרת, הוא ניגש לארון - ששם היה [[אדמו"ר האמצעי]] - והראה שהוא נמצא פה. לפי גרסה אחרת הוא לא אמר על האבנט, ו[[אדמו"ר האמצעי]] נהיה חולה מזה. לפי גרסה אחרת [[אדמו"ר הזקן]], לא הרשה לבנו להיות במאמרי ה[[חסידות]] - ומזה הוא נהיה חולה.}}: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי ה[[חסידות]] אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!",{{הערה|כך כינה [[אדמו"ר הזקן]] את בנו.}} ולא המשיך עוד{{הערה| [[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. בהוצאה חדשה - עמ' 57 (בהוצאה שנייה - עמוד 161).}}. | ||
היא הייתה אשה חכמה ומלומדת מאד, בקיאה ומבינה, וחביבה במיוחד אצל אביה הגדול. גדלותה והבנתה ב[[תורה]] וב[[חסידות]] עלתה על אחיה - ה[[אדמו"ר האמצעי]]. | |||
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת{{הערה|שם=שמועות|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. (בהוצאה שנייה:) עמוד 37.}}. | כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת{{הערה|שם=שמועות|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. (בהוצאה שנייה:) עמוד 37.}}. | ||
שורה 41: | שורה 28: | ||
ובאו לפני [[אדמו"ר הזקן]] לדין תורה. ועשה להם פשרה, ש[[הרבנית סטערנא]] אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה [[הרבנית פריידא]] תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת{{הערה|'''המשך הסיפור שאינו נוגע לכאן:''' לבסוף [[הרבנית סטערנא]] בישלה, אך שכחה, והטילה מלח. ביתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה, והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו המאכל על השולחן, טעם מעט רבי [[שלמה מקרלין|שלמה]], וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד. אך ה[[אדמו"ר הזקן]] אכל, למרות שהמאכל היה מלוח. כשראה [[אדמו"ר הזקן]] ש[[שלמה מקרלין|רבי שלמה]] אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]]: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם [[אדמו"ר הזקן]] את התבשיל של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה ב[[מעזריטש]], הוא למד אצל [[הרב המגיד]] שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל{{הערה|שם=שמועות}}. לפי גרסא אחרת, הסיפור עם המלח התרחש כאשר אכלו יחד [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].}}. | ובאו לפני [[אדמו"ר הזקן]] לדין תורה. ועשה להם פשרה, ש[[הרבנית סטערנא]] אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה [[הרבנית פריידא]] תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת{{הערה|'''המשך הסיפור שאינו נוגע לכאן:''' לבסוף [[הרבנית סטערנא]] בישלה, אך שכחה, והטילה מלח. ביתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה, והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו המאכל על השולחן, טעם מעט רבי [[שלמה מקרלין|שלמה]], וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד. אך ה[[אדמו"ר הזקן]] אכל, למרות שהמאכל היה מלוח. כשראה [[אדמו"ר הזקן]] ש[[שלמה מקרלין|רבי שלמה]] אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]]: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם [[אדמו"ר הזקן]] את התבשיל של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה ב[[מעזריטש]], הוא למד אצל [[הרב המגיד]] שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל{{הערה|שם=שמועות}}. לפי גרסא אחרת, הסיפור עם המלח התרחש כאשר אכלו יחד [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].}}. | ||
היא נישא עם רבי [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]] בנם של [[מרדכי קלוצקר|רבי מרדכי]] ומירל קלוצקר{{הערה|[[שלשלת היחס]] שלפני ה[[היום יום]]. רבי אליהו נולד בשנת [[תקכ"ג]], אביו רבי [[מרדכי קלוצקר|רבי מרדכי]] נולד בשנת [[ה'ת"צ]], ואמו מרת מירל (או מרים) נולדה בשנת [[תק"ג]].}}. | |||
=== לאחר חתונתה === | === לאחר חתונתה === | ||
שורה 48: | שורה 37: | ||
פעם אחת כתבה מכתב לאחיה ה[[אדמו"ר האמצעי]], בעניין גילוי הקץ{{הערה|מכתב זה נדפס ב[[כרם חב"ד]] 1.}}. | פעם אחת כתבה מכתב לאחיה ה[[אדמו"ר האמצעי]], בעניין גילוי הקץ{{הערה|מכתב זה נדפס ב[[כרם חב"ד]] 1.}}. | ||
לאחר שהסתלק אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], ב-[[כ"ד טבת תקע"ג]], מצבה הבריאותי נחלש יותר. זמן מועט לאחר מכן{{הערה|מתוך רשימת סיפורים מר' חיים אליהו מישולובין.}}, ניגש אחיה [[אדמו"ר האמצעי]], לר' אייזיק מהומיל, ויאמר לו: "היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן". ["היום פריידא חלמה חלום קצר, אבל עמוק, היא חלמה שהיא ראתה את אבא"], ויאמר לה [[אדמו"ר הזקן]]: "וואס ביסט אזוי נתפעל"? ["ממה את כל-כך מתפעלת"?], וענתה: "טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש" ["אבא, אני רואה עליך לבוש מאוד מאיר"]. ויאמר לה: "אויף [[רבי שמעון בר יוחאי]] איז נאך א ליכטיקערער"{{הערה|ושם נכתב: חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר.}}. ["על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר"]. | לאחר שהסתלק אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], ב-[[כ"ד טבת תקע"ג]], מצבה הבריאותי נחלש יותר. זמן מועט לאחר מכן{{הערה|מתוך רשימת סיפורים מר' חיים אליהו מישולובין.}}, ניגש אחיה [[אדמו"ר האמצעי]], לר' אייזיק מהומיל, ויאמר לו: "היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן". ["היום פריידא חלמה חלום קצר, אבל עמוק, היא חלמה שהיא ראתה את אבא"], ויאמר לה [[אדמו"ר הזקן]]: "וואס ביסט אזוי נתפעל"? ["ממה את כל-כך מתפעלת"?], וענתה: "טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש" ["אבא, אני רואה עליך לבוש מאוד מאיר"]. ויאמר לה: "אויף [[רבי שמעון בר יוחאי]] איז נאך א ליכטיקערער"{{הערה|ושם נכתב: חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר.}}. ["על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר"]. | ||
==הסתלקותה== | ===הסתלקותה=== | ||
על הסתלקותה{{הערה|שם=לשמע|[[לשמע אוזן]] עמוד 29.}} סיפר [[רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]: | על הסתלקותה{{הערה|שם=לשמע|[[לשמע אוזן]] עמוד 29.}} סיפר [[רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]: | ||
שורה 70: | שורה 55: | ||
היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי}}. | היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי}}. | ||
ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', ושמו ר' חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת. | ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', ושמו ר' חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת. | ||
שורה 77: | שורה 61: | ||
בלילה ראה ר' חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו{{הערה|שם=עטרת}}. | בלילה ראה ר' חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו{{הערה|שם=עטרת}}. | ||
== מפתגמיה == | |||
רבי אהרן, חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר: הרבנית פריידא הייתה אומרת בשם אביה, ה[[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוט|תוכן="להתראות עם עצמות אור אין סוף זה רק לאחר ה[[תפילה]]". | |||
לכן - אמר רבי אהרן - אני מאריך בתפילה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"א הוצאה חדשה עמ' לג.}}.}}. | |||
==דרגתה== | |||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר:{{הערה|שם=עטרת}} הרבנית דבורה לאה, דודתו של [[אדמו"ר הזקן]], הייתה למדנית. רבנו הזקן אמר עליה שהייתה "למדן" (אז היה התואר למדן גדול) ולמדה [[רמב"ם]] ו[[גמרא]] ועוד. משום כך קרא רבנו הזקן את בתו [[דבורה לאה]], על שם דודתו זו. הרבנית פריידקא הייתה בדרך גילוי מלמעלה. עניין השם הוא בבחינת המשכה. גם הרבנית פריידא הייתה נקראת על שם דודתו זקנתו של [[אדמו"ר הזקן]], מרת פריידא, אבל היא לו הייתה כמו דבורה לאה הנ"ל, אף שגם היא הייתה בעלת מזג טוב והצטיינה במידות טובות, הנה הרבנית פריידקא (בתו של [[אדמו"ר הזקן]]) הייתה בדרך גילוי ומתנהג מלמעלה. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא [עולם הזכר], רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] שלה בגוף של אשה{{הערה|שם=ליקוטי|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}. | |||
== משפחתה == | == משפחתה == | ||
*בנה ר' [[ברוך קלוצקר]] חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]{{הערה|בתו של רבי [[ברוך קלוצקר]] - [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]], התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}. | *בנה ר' [[ברוך קלוצקר]] חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]{{הערה|בתו של רבי [[ברוך קלוצקר]] - [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]], התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}. |