משתמש:ישראל בטח בהשם/זאב גכטמן: הבדלים בין גרסאות בדף

==תולדות חיים==

לאחר כמה שבועות שהרדיפות לא הפסיקו, הבין אביו שהמצב לא יכול להימשך כך, והחל לפעול בכך שכל משפחתו הנרחבת{{הערה|הכללה גם סבים ובני דודים רבים}} תעבור להתיישב בארץ הקודש ושאת חייהם הבוגרים של בניו יעבירו בארץ ישראל ושאת בר המצווה שלו יחגגו בארץ ישראל ואכן לאחר ניסים גלויים ומאמצים כבירים ב[[אב]] [[תשל"ג]] - כחצי שנה לפני בר המצווה שלו, הוא ומשפחתו הגיעו לארץ והשתכנו ב[[אופקים]].

===החזרה בתשובה===

עקב מגוריו בסמוך לקהילה הליטאית בעיר, משנת תשל"ח החל להשתתף בסמינרים ומפגשים לקירוב ליהדות דרך הזרם הליטאי והיה מקושר לקהילה הליטאית בעיר, ובתוך כך, תרם רבות הן בהנדסה והן בכסף למוסדות הליטאים ולימים היה חבר קרוב של משה גפני{{הערה|שלימים נהפך לחבר כנסת}} שגר בזמנו בעיר אופקים.

כמה חודשים לאחר ההיכרות עם הרב דונין, רצה הרב גכטמן לברר אצל רבותיו מהזרם הליטאי מה דעתם על הרבי וכששאלם הגיבו בזילזול ובגנאי ומאז החליט לעזוב אותם ולחקור לעומק את חב"ד ואת תורת חסידות חב"ד, קרא ולמד מאות ספרי חב"ד ואף הכיר את הרב [[שלום דובער וולפא]] מספריו ונקשר אליו רבות.

==פעילות ציבורית==

===משיח וגאולה===

הרב גכטמן הצטרף בחודש [[אייר]] [[תשנ"ב]] ל[[האגודה למען הגאולה|אגודה למען הגאולה]] ומיד נמנה על צוות עורכי [[עיתון הגאולה]], ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]] הקים ביחד עם הרב זמרוני את עלון [[שיחת הגאולה]] ונמנה על עורכיו, בשנת [[תשנ"ה]] הפך למנהל השטח של האגודה והיה ממארגני שלושת כנסי הקהל הארציים, בשנת [[תשנ"ו]] ייסד עם הרב זמרוני את קונגרס משיח בארץ הקודש, בשנת [[תשנ"ט]] היה ממארגני כינוס המלך בשדה בפארק הירקון בתל אביב, בשנת [[תשס"ג]] היה ממייסדי [[אתר הגאולה]]. לאורך כל שנות פעולותיו באגודה היה ממנהליה וארגן עשרות כינוסים ועצרות בנושאי גאולה ומשיח מטעם האגודה, בשנת תשס"ז פרש מפעילות באגודה עקב אירועי ג' תמוז אותה שנה אותם כינה כ"אבודים מראש, וטעות שנעשו", ובשנת תשע"ד חזר לפעילות אך לא באופן רשמי.

בזמן הסכמי אוסלו ב' ב[[תשנ"ה]] היה מקורב ל[[אריאל שרון]] ותמך בפעולותיו נגד ההסכם ואף הביא אותו לנאום בעשרות כנסים והפגנות נגד הסכמי אוסלו, וקישר רבות בינו לבין חב"ד, ובשנת [[תש"ס]] היה פעיל נמרץ להבחרותו לראשות הליכוד והממשלה, אך עם היבחרותו לראשות הממשלה וההיתכנות לביצוע תוכנית ההתנקות התדרדו בינהם היחסים ונגמרו סופית כשהרב גכטמן שלח לשרון מכתב בו הוא מצטט דברים שאמר בכנסים שארגן ושואל מה השתנה, ושרון ענה לו שבזמנים קשים צריכים לדעת גם לוותר.

בשנת תשנ"ח היה שותף בהקמת [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ביחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]] ו[[שבתאי ווינטראוב]] והיה מנהל מטה השטח בארגון ומתוקף תפקידו ארגן כנסים והפגנות רבות מטעם המטה.

הרב גכטמן פועל רבות בנושא מקווה בור על בור והוא בקיא בכל העניינים ההלכתיים בנושא ואף משמש כיועץ מבחינה הנדסית והלכתית לבניית מקוואות, בין היתר היה שותף בהקמת עשרות מקוואות בארץ ובעולם ואף את חלקם הקים בעצמו.

==באופקים==

הרב גכטמן שותף בפעילות חב"ד אופקים{{הערה|ראו בהרחבה את תפקידיו בבית חב"ד באופקים בערך [[אופקים#חב"ד בעיר]]}} כבר מהקמתו בשנת תשמ"ו ביחד עם הרבנים [[מאיר מארק]] ו[[ישראל הרשקוביץ]].

הרב גכטמן בנוסף גם משמש כמשפיע בקהילת חב"ד באופקים וידוע כבעל מנגן בהתוועדויות ובנוסף גם בכלים שונים.

===פעולות===

בנוסף, הרב גכטמן הוא ידיד קרוב של ראש העיר מר איציק דנינו ובעזרת ידידות זו עוזר רבות להתפתחות קהילת חב"ד באופקים. ואף בשנת תשע"ה הביא לקריאת שכונה בעיר על שם הרבי.

היה שותף בהקמת [[תומכי תמימים באר שבע]] ואף לתקופה קצרה היה משפיע בישיבה.

בשנת תשפ"ב לקח על עצמו הנהלת מקווה חדש ומפואר באופקים והעביר את המקווה לשליטת חב"ד.

==ביצועו כמהנדס==

מתוקף תפקידו כמהנדס ואדריכל במקצועו ביצע כמה פעולות הנדסיות במספר מוסדות חב"ד בארץ ובעולם, בניהם: היה ממונה הבטיחות ושותף בהנדסת [[770 (כפר חב"ד)|בית אגו"ח בכפר חב"ד]] ושימש גם כאדריכל וכמנהל פרוייקט של בניית [[קריית רבינו הגדול]] ב[[האדיטש]] ופתר המון משברים שהיו עם העירייה והקבלנים היותו דובר רוסית שוטפת{{הערה|ראו בהרחבה את פעולתיו בבנייה בערך [[קריית רבינו הגדול#היסטוריה]]}}. בנוסף, היה שותף בבנית בית חב"ד המרכזי ו[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע|תלמוד תורה]] חב"ד בבאר שבע, ועזר רבות להנדסה ראשונית והדמיית [[הארמון למלך המשיח]]{{הערה|ראו בהרחבה את פעולתיו בבנייה בערך [[הארמון#לאחר הנחת אבן הפינה]]}}. בנוסף, עזר רבות לידידיו [[אבי טאוב]] ו[[דוד נחשון]] בתכנון שיפוץ קברי רבותינו נשיאנו ברוסיה וסביבתה.

;מוסדות חב"ד שבנה והנדס

;מוסדות שבנה והנדס

==משפחתו==