11,694
עריכות
(הוספת ערך) |
מ (הגהה קלה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרישה לפנסיה''' היא יציאה ממעגל העבודה, כאשר האדם מתחיל להתפרנס מכספים שהוקצו לו במטרה שיוכל לחיות את שארית חייו בכבוד. בעוד ובעבר אדם עבד כל עוד כוחו במותניו, בעת המודרנית התפשט הנוהג כי האדם מפריש חלק ממשכורתו החודשית ועל בסיס זה יוצא לפנסיה לפי כללים שונים שנקבעו, מבלי להתחשב במצבו הפיזי והמנטלי, וביכולתו להמשיך לעבוד ולתרום מעצמו, כאשר לעיתים קרובות אף מכריחים את האדם לפרוש מעבודתו, אף שברצונו להישאר. | '''פרישה לפנסיה''' היא יציאה ממעגל העבודה בגיל מבוגר, כאשר האדם מתחיל להתפרנס מכספים שהוקצו לו במטרה שיוכל לחיות את שארית חייו בכבוד. בעוד ובעבר אדם עבד כל עוד כוחו במותניו, בעת המודרנית התפשט הנוהג כי האדם מפריש חלק ממשכורתו החודשית ועל בסיס זה יוצא לפנסיה לפי כללים שונים שנקבעו, מבלי להתחשב במצבו הפיזי והמנטלי, וביכולתו להמשיך לעבוד ולתרום מעצמו, כאשר לעיתים קרובות אף מכריחים את האדם לפרוש מעבודתו, אף שברצונו להישאר. | ||
הרבי יצא בקריאה פומבית נגד נוהג זה, וקרא לדור הצעיר להמשיך ולהיתרם מהדור המבוגר כל עוד ביכולתו להישאר במעגל העבודה, וכן קרא למבוגרים לא להיכנע לתכתיבים החברתיים והתרבותיים ולהשתדל למצוא את מקום ההשפעה שלהם, כאשר דבר זה עצמו יתרום לבריאותם. | [[הרבי]] יצא בקריאה פומבית נגד נוהג זה, וקרא לדור הצעיר להמשיך ולהיתרם מהדור המבוגר כל עוד ביכולתו להישאר במעגל העבודה, וכן קרא למבוגרים לא להיכנע לתכתיבים החברתיים והתרבותיים ולהשתדל למצוא את מקום ההשפעה שלהם, כאשר דבר זה עצמו יתרום לבריאותם. | ||
הרבי אף הקים מסגרות לימוד מיוחדות עבור מבוגרים שפרשו מעבודתם. | הרבי אף הקים מסגרות לימוד מיוחדות עבור מבוגרים שפרשו מעבודתם. | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
הרבי הבהיר שגישה זו מנוגדת לשיטת התורה, הקובעת ש"רוב שנים יודיעו חכמה"{{הערה|איוב לב, ז.}} ו"מפני שיבה תקום" - אפילו לפני עם הארץ{{הערה|קידושין לג, א: "איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום ואפילו כל שיבה במשמע: אמר ר' יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה ר' יוחנן הוה קאי מקמי סבי דארמאי אמר כמה הרפתקי עדו עלייהו".}} מפני חכמת החיים שלו שצבר במשך ימי חייו. | הרבי הבהיר שגישה זו מנוגדת לשיטת התורה, הקובעת ש"רוב שנים יודיעו חכמה"{{הערה|איוב לב, ז.}} ו"מפני שיבה תקום" - אפילו לפני עם הארץ{{הערה|קידושין לג, א: "איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום ואפילו כל שיבה במשמע: אמר ר' יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה ר' יוחנן הוה קאי מקמי סבי דארמאי אמר כמה הרפתקי עדו עלייהו".}} מפני חכמת החיים שלו שצבר במשך ימי חייו. | ||
בהתאם לגישה זו, שלל הרבי כל יציאה ממעגל העבודה, אפילו של עבודה פיזית-טכנית{{הערה|ראו עדותה של נחמה גרייזמן, 'בעיניה של אשה' עמוד 341, בקשר לאביה שהיה בגיל 65 - שלא יצא לפנסיה.}}, | בהתאם לגישה זו, שלל הרבי כל יציאה ממעגל העבודה, אפילו של עבודה פיזית-טכנית{{הערה|ראו עדותה של נחמה גרייזמן, 'בעיניה של אשה' עמוד 341, בקשר לאביה שהיה בגיל 65 - שלא יצא לפנסיה.}}, והדגיש שדווקא בגילאי הפרישה על האדם להשתדל להיות עסוק, דבר המוסיף בבריאות הגוף כאשר האדם לא פנוי לשקוע במיחושים השונים ובקושי שמזמן הגיל{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'רעד.}}. | ||
הרבי הוסיף והדגיש יתירה מזו, | הרבי הוסיף והדגיש יתירה מזו, שאין מושג של 'גיל פרישה' בעבודת הפצת היהדות, ובפרט בתחום ה[[חינוך]], ויתירה מכך, בכל שנה צריכה להיות הוספה ועליה, ואף אם על פי חוק מוכרח האדם לעזוב את משרתו הרישמית, על האדם למצוא את המקום בו יוכל לתרום מזמנו ממרצו ומנסיונו לקידום החינוך{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ז עמוד לד.}}. | ||
במקרים מסויימים כאשר כתבו לרבי בנוגע למקרים שהמצב הרפואי מקשה על העבודה החינוכית, הורה הרבי שיש לשקול המשך עיסוק בהוראה בתנאים קלים יותר הכרוכים בפחות מאמץ{{הערה|אגרות קודש חלק ז' אגרת י'עדר.}}. | במקרים מסויימים כאשר כתבו לרבי בנוגע למקרים שהמצב הרפואי מקשה על העבודה החינוכית, הורה הרבי שיש לשקול המשך עיסוק בהוראה בתנאים קלים יותר הכרוכים בפחות מאמץ{{הערה|אגרות קודש חלק ז' אגרת י'עדר.}}. | ||
בנוגע לכספי הפנסיה כתב הרבי, שמי שמסודר מבחינה פיננסית, צריך לנצל זאת על מנת להגדיל את תמיכתו בעניני צדקה ותורה, והנכון ביותר לתת את כל כספי הפנסיה לצדקה{{הערה|במענה למכתבה, עמוד 89. מתורגם מאידיש, אגרות קודש חלק ט' עמוד קז.}}. | בנוגע לכספי הפנסיה כתב הרבי, שמי שמסודר מבחינה פיננסית, צריך לנצל זאת על מנת להגדיל את תמיכתו בעניני [[צדקה]] ותורה, והנכון ביותר לתת את כל כספי הפנסיה לצדקה{{הערה|במענה למכתבה, עמוד 89. מתורגם מאידיש, אגרות קודש חלק ט' עמוד קז.}}. | ||
===עיסוק בשנות הפנסיה=== | ===עיסוק בשנות הפנסיה=== | ||
שורה 27: | שורה 27: | ||
הרבי הביע את אי שביעות רצונו מכך שילדים שולחים את הוריהם לבית אבות, דבר המשדר להם כביכול הם נטל ומשא עליהם, וכאילו אין בהם יותר צורך{{הערה|התוועדות א' אלול תש"מ. מופיע בקישורים חיצוניים לערך זה.}}. | הרבי הביע את אי שביעות רצונו מכך שילדים שולחים את הוריהם לבית אבות, דבר המשדר להם כביכול הם נטל ומשא עליהם, וכאילו אין בהם יותר צורך{{הערה|התוועדות א' אלול תש"מ. מופיע בקישורים חיצוניים לערך זה.}}. | ||
על מנת לספק מענה יהודי לאנשים המצויים בשלב זה בחייהם, יזם הרבי בשנת [[תשכ"ט]] הקמת מסגרת לימודית, כאשר מזכירו של הרבי הרב [[חודקוב]] שיגר מכתב אל יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובו הוא כותב: {{ציטוטון|"בזה הנני להזכירו על המדובר בהיותו כאן בדבר מבצע ייסוד שיעורים באמצע היום לבטלים מעבודתם (מקבלי [[פנסיה]] וכדומה). ובבקשה להודיעני אם נעשה כבר בזה דבר מה, ומה?"}}, ובשנת [[תש"מ]] מיסד זאת הרבי עם הקמת רשת הכוללים '[[כולל תפארת זקנים - לוי יצחק]]' על מנת שינצלו באופן הטוב ביותר את שנות 'גיל הזהב' שלהם. | על מנת לספק מענה יהודי לאנשים המצויים בשלב זה בחייהם, יזם הרבי בשנת [[תשכ"ט]] הקמת מסגרת לימודית, כאשר מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] שיגר מכתב אל יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובו הוא כותב: {{ציטוטון|"בזה הנני להזכירו על המדובר בהיותו כאן בדבר מבצע ייסוד שיעורים באמצע היום לבטלים מעבודתם (מקבלי [[פנסיה]] וכדומה). ובבקשה להודיעני אם נעשה כבר בזה דבר מה, ומה?"}}, ובשנת [[תש"מ]] מיסד זאת הרבי עם הקמת רשת הכוללים '[[כולל תפארת זקנים - לוי יצחק]]' על מנת שינצלו באופן הטוב ביותר את שנות 'גיל הזהב' שלהם. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
עריכות