37,397
עריכות
סיפורי חסידים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים
(←כתיבת הסיפורים: הוספץי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בדורנו [[הרבי]] קרא ודחק בכל ה[[חסידים]] בכלל וב[[זקני החסידים]] בפרט, להעלות על הכתב את מה שקיבלו, שמעו וספגו בצעירותם ובעברם על מנת שגם הדור הצעיר והדורות הבאים יקבלו באמצעות הסיפורים את ההדרכה הנכונה. | בדורנו [[הרבי]] קרא ודחק בכל ה[[חסידים]] בכלל וב[[זקני החסידים]] בפרט, להעלות על הכתב את מה שקיבלו, שמעו וספגו בצעירותם ובעברם על מנת שגם הדור הצעיר והדורות הבאים יקבלו באמצעות הסיפורים את ההדרכה הנכונה. | ||
==מעלת הסיפור החסידי== | ==מעלת הסיפור החסידי== | ||
האדמו"ר הריי"צ סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה. | האדמו"ר הריי"צ סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה. | ||
עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו"ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור - להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים [[תש"י]] (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ב[[יציאת מצרים]] של חסידות ישנה המצוה של סיפור | עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו"ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור - להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים [[תש"י]] (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ב[[יציאת מצרים]] של חסידות ישנה המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות".}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב"די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב"די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}} | ||
יתירה מזו, התבטא אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סה.}}: | יתירה מזו, התבטא אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סה.}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו [[תורה שבעל פה]], וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו [[תורה שבכתב]]!}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו [[תורה שבעל פה]], וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו [[תורה שבכתב]]!}} | ||
ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמ' נב.}}. | ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמ' נב.}}. | ||
אדמו"ר הריי"צ מספר{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד עמ' 36.}}, שבאחת ההזדמנויות כאשר הביא לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ספר סיפורים, | אדמו"ר הריי"צ מספר{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד עמ' 36.}}, שבאחת ההזדמנויות כאשר הביא לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ספר סיפורים, אדמו"ר הרש"ב היה מאוד שבע רצון, והתבטא: '''"אני מייקר זאת יותר מאשר היית מביא לי [[ביכלאך|כתב של רבי]]!"'''. | ||
וכך התבטא אדמו"ר הריי"צ{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.}}: '''"פתגם חסידי ודאי טוב וסיפור חסידי ודאי נחוץ!..."'''. | וכך התבטא אדמו"ר הריי"צ{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.}}: '''"פתגם חסידי ודאי טוב וסיפור חסידי ודאי נחוץ!..."'''. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
===בעת [[התוועדות]] חסידים=== | ===בעת [[התוועדות]] חסידים=== | ||
הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת | הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ההתוועדות החסידית, "בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם - צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא התוועדות חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' שלב.}}. | ||
וכן: "בימים עברו.. בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים [[ניגונים]] לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני "יחידות""{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה"ק), חלק ג' עמ' 306.}} | וכן: "בימים עברו.. בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים [[ניגונים]] לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני "יחידות""{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה"ק), חלק ג' עמ' 306.}} | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב [[הרבי]] באגרת קודש לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|כ"א תמוז תשט"ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ד, עמ' 560.}}: "בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר.. אם בשולי הגליון או על כל פנים בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו". | מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב [[הרבי]] באגרת קודש לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|כ"א תמוז תשט"ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ד, עמ' 560.}}: "בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר.. אם בשולי הגליון או על כל פנים בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו". | ||
באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד [[תורת החסידות]] חס-ושלום: "ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות.. הביאו נזק רב להפצת | באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד [[תורת החסידות]] חס-ושלום: "ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות.. הביאו נזק רב להפצת תורת החסידות והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים". | ||
===לשנן את הסיפור=== | ===לשנן את הסיפור=== | ||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
===מאיר את הפינות החשוכות=== | ===מאיר את הפינות החשוכות=== | ||
"כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה"עבודה" שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם"{{הערה|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 147.}}. | "כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה"עבודה" שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם"{{הערה|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 147.}}. | ||
==כתיבת הסיפורים== | ==כתיבת הסיפורים== | ||
בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי{{הערה|גם אדמו"ר הריי"צ התעסק בנושא זה, ואף כתב מכתבים רבים לאנ"ש בו מעורר אותם להעלות על גבי הכתב זכרונות ימי קדם. ראה לדוגמא אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' צז, ובהנסמן בהערות שם.}} את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ומחסידים ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים. | בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי{{הערה|גם אדמו"ר הריי"צ התעסק בנושא זה, ואף כתב מכתבים רבים לאנ"ש בו מעורר אותם להעלות על גבי הכתב זכרונות ימי קדם. ראה לדוגמא אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' צז, ובהנסמן בהערות שם.}} את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ומחסידים ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים. | ||
בהוראת הרבי הסיפורים שנשלחו לרבי נשמרו במערכת אוצר החסידים והרבי כתב שבודאי יהיה לזה תועלת עבור הרבים. | בהוראת הרבי הסיפורים שנשלחו לרבי נשמרו במערכת אוצר החסידים והרבי כתב שבודאי יהיה לזה תועלת עבור הרבים. | ||
| שורה 109: | שורה 110: | ||
==הוצאה לאור== | ==הוצאה לאור== | ||
===ספרי סיפורים=== | ===ספרי סיפורים=== | ||
שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, | שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, ומדי חודש בחודשו נדפסים ספרי סיפורים נוספים. להלן רשימה חלקית של הספרים היוצאים לאור תחת סוגה זו: | ||
====זכרונות ימי קדם==== | ====זכרונות ימי קדם==== | ||
| שורה 128: | שורה 129: | ||
בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור יותר ויותר ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב"ד. | בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור יותר ויותר ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב"ד. | ||
בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו [[הרבי]], אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה. | בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו [[הרבי]], אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה. | ||
;להלן רשימה חלקית: | ;להלן רשימה חלקית: | ||
| שורה 159: | שורה 160: | ||
*[[מחניים|סדרת הספרים 'מחניים']]. | *[[מחניים|סדרת הספרים 'מחניים']]. | ||
*[[ספר הזכרונות#עיבודים|ספר הזכרונות לילדים]] (מ. בן אור). | *[[ספר הזכרונות#עיבודים|ספר הזכרונות לילדים]] (מ. בן אור). | ||
* | *דרכים נסתרות ([[זלמן רודרמן]]). | ||
*[[רבותינו נשיאינו (ספר)|סדרת 'רבותינו נשיאינו']] (קמינצקי). | *[[רבותינו נשיאינו (ספר)|סדרת 'רבותינו נשיאינו']] (קמינצקי). | ||
*[[סיפורי מופת]] ([[זלמן רודרמן]]). | *[[סיפורי מופת]] ([[זלמן רודרמן]]). | ||
| שורה 169: | שורה 170: | ||
*[[המשפיע (ספר)|המשפיע]] (סיפורי ר' [[מענדל פוטרפס]] מעובדים לילדים). | *[[המשפיע (ספר)|המשפיע]] (סיפורי ר' [[מענדל פוטרפס]] מעובדים לילדים). | ||
*[[המאסר והגאולה (ספר)|המאסר והגאולה]] (ר' [[זלמן רודרמן]] - סיפור מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]]). | *[[המאסר והגאולה (ספר)|המאסר והגאולה]] (ר' [[זלמן רודרמן]] - סיפור מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]]). | ||
*[[המגיד ממזריטש (ספר)|המגיד ממזריטש]] (ר' | *[[המגיד ממזריטש (ספר)|המגיד ממזריטש]] (ר' זלמן רודרמן). | ||
====לגיל הרך==== | ====לגיל הרך==== | ||
| שורה 189: | שורה 190: | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמ' תט.}}: "אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי". | [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמ' תט.}}: "אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי". | ||
התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם{{הערה|ראה המכתב בשלימותו, בלקוטי שיחות חכ"ד דלעיל.}}{{הערה|1=להרחבה, ראו מאמרו של הרב שמעיה הכט: '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15- | התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם{{הערה|ראה המכתב בשלימותו, בלקוטי שיחות חכ"ד דלעיל.}}{{הערה|1=להרחבה, ראו מאמרו של הרב שמעיה הכט: '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf מעשה (ש)לא היה]''', [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז.}}. | ||
לר' [[גרשון בורקיס]] מנהל הוצאת מחניים שהפיקה ספרונים לילדים, הורה הרבי שהסיפורים יהיו מדויקים. | לר' [[גרשון בורקיס]] מנהל הוצאת מחניים שהפיקה ספרונים לילדים, הורה הרבי שהסיפורים יהיו מדויקים. | ||
| שורה 200: | שורה 201: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[פתגם חסידי]] | * [[פתגם חסידי]] | ||
* [[מפי השמועה]] | * [[מפי השמועה]] | ||
| שורה 212: | שורה 212: | ||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/6/396610496606.html כך מספרים סיפור חסידי]''', ראיון עם ר' לוי גולדשטיין בתוך שבועון בית משיח גליון פרשת שמות תשע"ח | *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/6/396610496606.html כך מספרים סיפור חסידי]''', ראיון עם ר' לוי גולדשטיין בתוך שבועון בית משיח גליון פרשת שמות תשע"ח | ||
*לקט סיפורים שהרבי סיפר: [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40513&pgnum=1/ מהשנים תשי"ח-תשי"ט]. | *לקט סיפורים שהרבי סיפר: [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40513&pgnum=1/ מהשנים תשי"ח-תשי"ט]. | ||
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/616%20-%20Reliving%20the%20Past%20 | *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/616%20-%20Reliving%20the%20Past%20(I%29.pdf לחיות את העבר - חלק ראשון] {{*}} [http://merkazanash.com/sites/default/files/617%20-%20Reliving%20the%20Past%20(II%29.pdf חלק שני] {{*}} [http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20(III%29.pdf חלק שלישי]''', בתוך גליון הפארברענגען השבועי של מרכז אנ"ש קראון הייטס, סיון תשפ"א (אנגלית) | ||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||