1,698
עריכות
שמירת שבת כהלכתה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הספר '''שמירת שבת כהלכתה''', הוא סיכום ממצה של כל הלכות שבת, שנכתב | הספר '''שמירת שבת כהלכתה''', הוא ספר [[הלכה]] נפוץ העוסק בהלכות [[שבת]] ו[[יום טוב]], שכתב רבי יהושע ישעיה נויבירט, על פי פסקיו של רבי שלמה זלמן אוירבך. הוא סיכום ממצה של כל הלכות שבת, שנכתב ביגיעה והתמסרות ללימוד הלכות שבת וזיכוי הרבים. | ||
הספר הינו הלכה למעשה לבית היהודי. | הספר הינו [[הלכה]] למעשה לבית היהודי. | ||
==מבנה הספר== | |||
פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות ב[[שבת]]: [[הדלקת נרות]], קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת [[תשנ"ג]], כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים. הספר עוסק גם בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה, בחשמל וברפואה מודרנית בשבת. | |||
==מהדורות הספר== | |||
הספר יצא לאור בשלוש מהדורות. הוא יצא לאור לראשונה בשנת [[תשכ"ה]] בהוצאת פלדהיים, וזכה לתפוצה רבה. לפי ההוצאה, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה מאז תחילת שנות ה-[[תש"מ]]. | |||
הספר יצא לאור בשלוש מהדורות. הוא יצא לאור לראשונה בשנת תשכ"ה בהוצאת פלדהיים, וזכה לתפוצה רבה. לפי ההוצאה, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה מאז תחילת שנות ה-תש"מ. | |||
במהדורה השנייה השתתפו גם הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן מ"בית מדרש הלכה - מוריה". חלק מהפסקים המקלים, שבמהדורה הראשונה נכתבו בגוף הספר, הועברו במהדורה זו להערות השוליים, והדעות המחמירות הועלו לגוף הספר. | במהדורה השנייה השתתפו גם הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן מ"בית מדרש הלכה - מוריה". חלק מהפסקים המקלים, שבמהדורה הראשונה נכתבו בגוף הספר, הועברו במהדורה זו להערות השוליים, והדעות המחמירות הועלו לגוף הספר. | ||
ב[[ניסן]] [[תש"ע]], יצאה מהדורה מתוקנת לחלק הראשון הכוללת התייחסות לשינויים הטכנולוגיים האחרונים, ובהוספת פסקיו של רבי יוסף שלום אלישיב. כמו כן נוספו חלקים רבים בהערות השוליים על פי כרך 'הערות ותיקונים' שיצא בתור חלק ג' למהדורה השנייה. | |||
ספרים רבים מפנים אל הספר בראשי התיבות שש"כ. | ספרים רבים מפנים אל הספר בראשי התיבות שש"כ. | ||
את שלוש המהדורות ערך אשר וסרטיל אשר הכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי הלכה שיצאו לאחר מכן. | את שלוש המהדורות ערך אשר וסרטיל אשר הכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי [[הלכה]] שיצאו לאחר מכן. | ||
==קבלת הספר== | |||
אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי מאד ולא רק בתור ספר לימוד ועיון, בכך שהוא מאפשר את מציאת ההלכה במהירות לכל מקרה, ולא רק לפי נושא או סימן הלכתי. את המפתחות סידר העורך של כל שלוש המהדורות אשר וסרטיל, ודבר זה היה לדגם אב לספרי הלכה רבים שיצאו לאחר מכן. כיום, כמעט כל ספר פסקי הלכה כולל מפתח בסופו כדוגמת המתפתח שבשמירת שבת כהלכתה. | אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי מאד ולא רק בתור ספר לימוד ועיון, בכך שהוא מאפשר את מציאת ההלכה במהירות לכל מקרה, ולא רק לפי נושא או סימן הלכתי. את המפתחות סידר העורך של כל שלוש המהדורות אשר וסרטיל, ודבר זה היה לדגם אב לספרי הלכה רבים שיצאו לאחר מכן. כיום, כמעט כל ספר פסקי הלכה כולל מפתח בסופו כדוגמת המתפתח שבשמירת שבת כהלכתה. | ||
פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת רבי יוסף שלום אלישיב ורבי שמואל ווזנר. | פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת רבי יוסף שלום אלישיב ורבי שמואל ווזנר. | ||
בשנת תשכ"ה הוענק להרב נויבירט פרס הרב קוק על ספר זה. | בשנת [[תשכ"ה]] הוענק להרב נויבירט 'פרס הרב קוק' על ספר זה. | ||
אמנם בציבור תלמידי החזון איש לא התקבל הספר כספר הלכה. כמו כן יצאה אז חוברת בשם בירור דברים ובה מוצגות טעויות שבספר, וכן בקורת על הספר והמחבר. במהדורה החדשה של הספר תוקנו חלק מן הטעויות שמצויינות בחוברת. על המהדורה הראשונה נמתחה ביקורת של רבי יעקב ישראל קנייבסקי והרב דוב לנדו. | אמנם בציבור תלמידי החזון איש לא התקבל הספר כספר הלכה. כמו כן יצאה אז חוברת בשם בירור דברים ובה מוצגות טעויות שבספר, וכן בקורת על הספר והמחבר. במהדורה החדשה של הספר תוקנו חלק מן הטעויות שמצויינות בחוברת. על המהדורה הראשונה נמתחה ביקורת של רבי יעקב ישראל קנייבסקי והרב דוב לנדו. | ||
===תרגומים וספרים נוספים=== | ===תרגומים וספרים נוספים=== | ||
הספר פוסק על פי דעת | הספר פוסק על פי דעת ה[[רמ"א]], כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים. | ||
שמירת שבת כהלכתה יצא לאור גם בתרגום ל[[יידיש]] ואנגלית. | |||
[[קטגוריה:ספרים שונות]] | |||