1,698
עריכות
חסיד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אתכפיא, אתהפכא
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (←=) |
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
{{ערך מורחב|אתכפיא}} | {{ערך מורחב|אתכפיא}} | ||
{{ערך מורחב|אתהפכא}} | {{ערך מורחב|אתהפכא}} | ||
כאשר היצר הרע מפתה אותנו לעשות דבר אסור ואנחנו מתגברים עליו, קוראים לזה 'אתכפיא' | כאשר [[היצר הרע]] מפתה אותנו לעשות דבר אסור ואנחנו מתגברים עליו, קוראים לזה 'אתכפיא'. מקור הביטוי הוא בספר ה[[זוהר]], ומשמעותו בארמית היא 'כפיה'. אנחנו כופים על יצר הרע איפוק. | ||
עבודה בדרגה גבוהה יותר היא 'אתהפכא', מלשון 'הפיכה'. בדרגה זו אנחנו לא רק כופים על יצר הרע את הטוב, אלא גם מבטלים את רצונותיו השליליים הופכים אותם לטובים. | |||
אתכפיא ואתהפכא הן שתי דרכים בעבודתו ה' של היהודי, ובאופן כללי, הן מאפינות שני יהודים בדרגות שונות: צדיקים ושאינם צדיקים. מי שהגיע למדרגות 'צדיק' (על פי ה[[תניא]]), בכוחו לעשות אתהפכא: הוא מעניין את יצר הרע לגמרי, הופך אותו לטוב ו'מעלה' גם אותו לקדושה. | |||
לעומתו, יהודי שאיננו במדריגת צדיק, נדרש לעבוד את ה' באופן של אתכפיא. עליו להתגבר על הרצון לעבור עבירות, ולעמוד בתוקף מול כל נסיונות הפיתוי של היצר הרע. | |||
"עבודת הצדיקים וודאי נחשבת יותר אצל הקב"ה", אתם כנראה חושבים עכשיו לעצמכם, קצת עצובים. לא מדויק! בספר התניא מצטט אדמו"ר הזקן את הפסוק "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי", ומפרש אותו בקשר לשני סוגי עבודת ה' שהזכרנו. את עבודת הצדיקים משווה רבינו הזקן למאכלים מתוקים, ואת עבודת הבינונים הוא מקביל לחמרים חריפים או חמוצים, שלאחר שמתבלים אותם היטב הם הופכים לטעימים. שתי העבודות הן 'מטעמים' לקב"ה, ומשתיהן יש לו נחת רוח. | |||
===קבלת על=== | ===קבלת על=== | ||