פריידא (בת אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 57: שורה 57:
כאשר הרגישה שימיה ספורים והיא עומדת להיפטר מהעולם קראה לכמה [[חסידים]] וביקשה מהם, שלאחר הסתלקותה, יקברו אותה בסמוך לאביה [[אדמו"ר הזקן]], בציון ב[[האדיטש]]. החסידים הביטו זה בזה באי נוחות, לא יודעים איך לומר לבת הרבי, כי אין זה מקובל לקבור אשה בסמוך לצדיק. הם יצאו מהחדר בלי להבטיח דבר.  
כאשר הרגישה שימיה ספורים והיא עומדת להיפטר מהעולם קראה לכמה [[חסידים]] וביקשה מהם, שלאחר הסתלקותה, יקברו אותה בסמוך לאביה [[אדמו"ר הזקן]], בציון ב[[האדיטש]]. החסידים הביטו זה בזה באי נוחות, לא יודעים איך לומר לבת הרבי, כי אין זה מקובל לקבור אשה בסמוך לצדיק. הם יצאו מהחדר בלי להבטיח דבר.  


כעבור כמה ימים, הזעיקה אותם הרבנית שוב. הם הגיעו ומצאו אותה על מטתה.
ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר, כשהחסידים נאספים סביבה: "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה [[נשמה|נשמתה]].
ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר, כשהחסידים נאספים סביבה: "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה [[נשמה|נשמתה]].


תפריט ניווט