2,460
עריכות
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
||
שורה 46: | שורה 46: | ||
בזמן [[הסכמי אוסלו]] בתשנ"ג-ה כשהרב גכטמן כבר היה חב"דניק היה פעיל מאוד בארגון כנסים והפגנות נגד ההסכם והביא נואמים ורבנים רבים לעשרות כנסים ברחבי הארץ. | בזמן [[הסכמי אוסלו]] בתשנ"ג-ה כשהרב גכטמן כבר היה חב"דניק היה פעיל מאוד בארגון כנסים והפגנות נגד ההסכם והביא נואמים ורבנים רבים לעשרות כנסים ברחבי הארץ. | ||
בזמן הסכמי אוסלו ב' | בזמן הסכמי אוסלו ב' ב[[תשנ"ה]] היה מקורב ל[[אריאל שרון]] ותמך בפעולותיו נגד ההסכם ואף הביא אותו לנאום בעשרות כנסים והפגנות נגד הסכמי אוסלו, וקישר רבות בינו לבין חב"ד, ובשנת [[תש"ס]] היה פעיל נמרץ להבחרותו לראשות הליכוד והממשלה, אך עם היבחרותו לראשות הממשלה וההיתכנות לביצוע תוכנית ההתנקות התדרדו בינהם היחסים ונגמרו סופית כשהרב גכטמן שלח לשרון מכתב בו הוא מצטט דברים שאמר בכנסים שארגן ושואל מה השתנה, ושרון ענה לו שבזמנים קשים צריכים לדעת גם לוותר. | ||
בזמן הסכם חברון בשנת תשנ"ז הרב גכטמן עבר להתגורר בעיר חברון וביחד עם [[ברוך מרזל]] פעל רבות נגד ההסכם, בנוסף, היה שותף עם הרב מרזל בעניינים רבים בנושאי שלימות הארץ והמעגל נסגר כשבזמן תוכנית ההתנתקות הרב מרזל עבר להתגורר בביתו של הרב גכטמן והשניים פעלו רבות נגד הגירוש. | בזמן הסכם חברון בשנת [[תשנ"ז]] הרב גכטמן עבר להתגורר בעיר חברון וביחד עם [[ברוך מרזל]] פעל רבות נגד ההסכם, בנוסף, היה שותף עם הרב מרזל בעניינים רבים בנושאי שלימות הארץ והמעגל נסגר כשבזמן תוכנית ההתנתקות הרב מרזל עבר להתגורר בביתו של הרב גכטמן והשניים פעלו רבות נגד הגירוש. | ||
בשנת תשנ"ח היה שותף בהקמת [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ביחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]] ו[[שבתאי ווינטראוב]] והיה מנהל מטה השטח בארגון ומתוקף תפקידו ארגן כנסים והפגנות רבות מטעם המטה. | בשנת תשנ"ח היה שותף בהקמת [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ביחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]] ו[[שבתאי ווינטראוב]] והיה מנהל מטה השטח בארגון ומתוקף תפקידו ארגן כנסים והפגנות רבות מטעם המטה. |
עריכות