משתמש:ישראל בטח בהשם/זאב גכטמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הצחלת שכתוב אנציקלופדי)
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
לאחר כמה שבועות שהרדיפות לא הפסיקו, הבין אביו שהמצב לא יכול להימשך כך, והחל לפעול בכך שכל משפחתו הנרחבת{{הערה|הכללה גם סבים ובני דודים רבים}} תעבור להתיישב בארץ הקודש ושאת חייהם הבוגרים של בניו יעבירו בארץ ישראל ושאת בר המצווה שלו יחגגו בארץ ישראל ואכן לאחר ניסים גלויים ומאמצים כבירים ב[[אב]] [[תשל"ג]] - כחצי שנה לפני בר המצווה שלו, הוא ומשפחתו הגיעו לארץ והשתכנו ב[[אופקים]].
לאחר כמה שבועות שהרדיפות לא הפסיקו, הבין אביו שהמצב לא יכול להימשך כך, והחל לפעול בכך שכל משפחתו הנרחבת{{הערה|הכללה גם סבים ובני דודים רבים}} תעבור להתיישב בארץ הקודש ושאת חייהם הבוגרים של בניו יעבירו בארץ ישראל ושאת בר המצווה שלו יחגגו בארץ ישראל ואכן לאחר ניסים גלויים ומאמצים כבירים ב[[אב]] [[תשל"ג]] - כחצי שנה לפני בר המצווה שלו, הוא ומשפחתו הגיעו לארץ והשתכנו ב[[אופקים]].


מיד כשעלה לארץ החל בלימודי עברית במקביל ללימודיו בכיתה ז' בבית ספר ממלכתי באופקים ותוך זמן קצר השלים את כל חומר הלימודים שהחסיר, כשסיים את לימודיו בבית הספר עבר ללמוד בתיכון ממלכתי ומשם עבר לשרת בצבא כלוחם אך כעבור שנה עבר למערך הנדסה קרבית. ובשנת תשמ"א כשסיים את שירותו בצבא עבר ללמוד בטכניון בחיפה הנדסה ואדריכלות ובשנת תשמ"ו נהפך למהנדס ואדריכל באופן רשמי. בנוסף אחרי כמה שנים גם הפך לקבלן ואחראי בטיחות במבנים באופן רשמי.
בארץ, לאחור שלמד בבית ספר הממלכתי בעיר, עבר ללמוד בתיכון ממלכתי, ולאחר מכן עבר לשרת בצבא כלוחם, כעבור שנה עבר למערך הנדסה קרבית. באופקים הכיר גכטמן את הקהילה החרדית הליטאית, והחל להשתתף בסמינרים בנושאי [[יהדות]]. באותה תקופה היה חבר קרוב של [[משה גפני]]. בשנת [[תשמ"א]] לאחר שסיים את שירותו בצבא עבר ללמוד בטכניון בחיפה הנדסה ואדריכלות, במהלך לימודיו הוא הכיר את הרב [[ראובן דונין]] שקרבו יותר ל[[יהדות]] ול[[חסידות חב"ד]]. הוא החל לחקור את החסידות, עד שהחליט בשנת [[תשמ"ו]] להפוף לחסיד חב"ד מן המניין, וב[[י' שבט]] של אותה שנה טס לראשונה ל[[הרבי]]. בנוסף באותה שנה נהפך למהנדס ואדריכל באופן רשמי. לאחר כמה שנים מונה גם לקבלן ואחראי בטיחות במבנים באופן רשמי.
 
===החזרה בתשובה===
עקב מגוריו בצמוד לקהילה הליטאית בעיר, משנת תשל"ח החל להשתתף בסמינרים ומפגשים לקירוב ליהדות דרך הזרם הליטאי והיה מקושר לקהילה הליטאית בעיר, ובתוך כך, תרם רבות הן בהנדסה והן בכסף למוסדות הליטאים ולימים היה חבר קרוב של משה גפני{{הערה|שלימים נהפך לחבר כנסת}} שגר בזמנו בעיר אופקים.
 
בשנת [[תשמ"א]] החל בלימודי הנדסה ואדריכלות בטכניון בחיפה ושם נפגש לראשונה עם הרב [[ראובן דונין]] שסיפר לו רבות על הרבי ועזר לו בנושאי תורה ומצוות, הרב גכטמן השתדל להגיע לכל התוועדות שקיים גם כשלפעמים זה גרם לו להפסיד לימודים ובכך עשה את הצעד הראשון שלו לחסידות חב"ד.
 
כמה חודשים לאחר ההיכרות עם הרב דונין, רצה הרב גכטמן לברר אצל רבותיו מהזרם הליטאי מה דעתם על הרבי וכששאלם הגיבו בזילזול ובגנאי ומאז החליט לעזוב אותם ולחקור לעומק את חב"ד ואת תורת חסידות חב"ד, קרא ולמד מאות ספרי חב"ד ואף הכיר את הרב [[שלום דובער וולפא]] מספריו ונקשר אליו רבות.
 
התקרבותו היתה במקביל להתקרבותו של אחיו, הצעיר ממנו בשנתיים - מיכאל, שהחל בתהליך כשנה לפניו כשפגש את הרב [[שבתי סלבטיצקי]], וכמה שנים אחרי התקרבות האחים גם התקרבו הוריהם לחב"ד.
 
ואכן, ביום הולדתו י"א כסלו תשמ"ו קיבל על עצמו הרב גכטמן להפוך לחסיד חב"ד באופן רשמי בעידוד נרחב של הרבנים [[שלום דובער וולפא]] ו[[ראובן דונין]] - מורי דרכו, והרבנים [[מאיר מארק]] ו[[ישראל הרשקוביץ]] - שלוחי הרבי באופקים. ואף בי' שבט של אותה שנה טס לחצרות קודשנו.


הרב גכטמן זכה להיות ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"א]], [[תשנ"ב]], [[תשנ"ג]] ו[[תשנ"ד]] שבאחרון זכה להיות מאחרוני העוברים ביחידות המיוחדת שקיים הרבי לשלוחים ביחד עם משפיעו הרב [[שלום דובער וולפא]].
הרב גכטמן זכה להיות ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"א]], [[תשנ"ב]], [[תשנ"ג]] ו[[תשנ"ד]] שבאחרון זכה להיות מאחרוני העוברים ביחידות המיוחדת שקיים הרבי לשלוחים ביחד עם משפיעו הרב [[שלום דובער וולפא]].

תפריט ניווט