16,089
עריכות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הצחלת שכתוב אנציקלופדי) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
לאחר כמה שבועות שהרדיפות לא הפסיקו, הבין אביו שהמצב לא יכול להימשך כך, והחל לפעול בכך שכל משפחתו הנרחבת{{הערה|הכללה גם סבים ובני דודים רבים}} תעבור להתיישב בארץ הקודש ושאת חייהם הבוגרים של בניו יעבירו בארץ ישראל ושאת בר המצווה שלו יחגגו בארץ ישראל ואכן לאחר ניסים גלויים ומאמצים כבירים ב[[אב]] [[תשל"ג]] - כחצי שנה לפני בר המצווה שלו, הוא ומשפחתו הגיעו לארץ והשתכנו ב[[אופקים]]. | לאחר כמה שבועות שהרדיפות לא הפסיקו, הבין אביו שהמצב לא יכול להימשך כך, והחל לפעול בכך שכל משפחתו הנרחבת{{הערה|הכללה גם סבים ובני דודים רבים}} תעבור להתיישב בארץ הקודש ושאת חייהם הבוגרים של בניו יעבירו בארץ ישראל ושאת בר המצווה שלו יחגגו בארץ ישראל ואכן לאחר ניסים גלויים ומאמצים כבירים ב[[אב]] [[תשל"ג]] - כחצי שנה לפני בר המצווה שלו, הוא ומשפחתו הגיעו לארץ והשתכנו ב[[אופקים]]. | ||
בארץ, לאחור שלמד בבית ספר הממלכתי בעיר, עבר ללמוד בתיכון ממלכתי, ולאחר מכן עבר לשרת בצבא כלוחם, כעבור שנה עבר למערך הנדסה קרבית. באופקים הכיר גכטמן את הקהילה החרדית הליטאית, והחל להשתתף בסמינרים בנושאי [[יהדות]]. באותה תקופה היה חבר קרוב של [[משה גפני]]. בשנת [[תשמ"א]] לאחר שסיים את שירותו בצבא עבר ללמוד בטכניון בחיפה הנדסה ואדריכלות, במהלך לימודיו הוא הכיר את הרב [[ראובן דונין]] שקרבו יותר ל[[יהדות]] ול[[חסידות חב"ד]]. הוא החל לחקור את החסידות, עד שהחליט בשנת [[תשמ"ו]] להפוף לחסיד חב"ד מן המניין, וב[[י' שבט]] של אותה שנה טס לראשונה ל[[הרבי]]. בנוסף באותה שנה נהפך למהנדס ואדריכל באופן רשמי. לאחר כמה שנים מונה גם לקבלן ואחראי בטיחות במבנים באופן רשמי. | |||
בשנת [[תשמ"א]] | |||
הרב גכטמן זכה להיות ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"א]], [[תשנ"ב]], [[תשנ"ג]] ו[[תשנ"ד]] שבאחרון זכה להיות מאחרוני העוברים ביחידות המיוחדת שקיים הרבי לשלוחים ביחד עם משפיעו הרב [[שלום דובער וולפא]]. | הרב גכטמן זכה להיות ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"א]], [[תשנ"ב]], [[תשנ"ג]] ו[[תשנ"ד]] שבאחרון זכה להיות מאחרוני העוברים ביחידות המיוחדת שקיים הרבי לשלוחים ביחד עם משפיעו הרב [[שלום דובער וולפא]]. |