נפש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,584 בתים ,  25 בפברואר 2010
אין תקציר עריכה
מ (נשמה הועבר לנפש)
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:


'''נשמה''' היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו.
'''נשמה''' היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו.
ה[[נשמה]] עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של [[שכל]] ו[[מידות]]. ואם כן מובן כי כל ה[[כוחות]] של הנפש הם בחינת [[לבושים]] לנפש, ולא מעצם הנפש. ואף שכתוב כי הנפש מתחלקת ל[[שכל]] ו[[מדות]] הכוונה היא שביחס ל[[מחשבה דיבור ומעשה]], שהם לבושים ממש, נחשבים הכוחות הפנימיים כחלק ממהות הנפש. אבל מובן כי הנשמה עצמה אין בה התחלקות.
עוד מובן שבכל כוחות ה[[נשמה]] יש שינויים, כי ב[[מידות]] יש קטנות וגדלות, שהקטן אוהב דברים קטנים, וכן יש חילוק ב[[מוחין]]. וכל זה אינו שייך בעצמיות ה[[נשמה]] שהיא אינה מקבלת שינויים כלל.


==מבנה הנשמה==
==מבנה הנשמה==
שורה 19: שורה 24:
בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב"ם והרמב"ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]].
בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב"ם והרמב"ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]].


==מקורות לעיון:==


1. דעת הרמב"ם: ריש פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" - הקדמת הרמב"ם לפירושו על פרקי-אבות.


2. דעת הרמב"ן: פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פס' ז'.
==דרגות הנפש==
בנפש האדם חמש דרגות; נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה (או בקיצור '''נרנח"י'''). שלושת הדרגות הראשונות (נפש, רוח ונשמה) מתייחסים לכוחות ה[[פנימי]]ים באדם והשתיים האחרונים (חיה ויחידה) הם כוחות המקיפים.
 
===נפש===
[[נפש]] היא הדרגה הנמוכה ב[[נשמה]]. דרגה זו מתלבשת ב[[גוף]] להחיות אותו. [[נפש]] היא כנגד [[ה"א]] אחרונה של [[שם הוי"ה]].


3. דעת החסידות:
===רוח===
[[רוח]] היא הדרגה השניה בדרגות ה[[נשמה]]. דרגה זו שוכנת ב[[לב]], וענינה הוא ה[[מדות]], [[אהבה]] ו[[יראה]] וכדומה. דרגה זו של ה[[נשמה]] היא כנגד אות [[וא"ו]] של [[שם הוי"ה]].


ספר-המאמרים קיץ ה"ת ד"אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו'.
===נשמה===
[[נשמה]] היא הדרגה השלישית בדרגות ה[[נשמות]], והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן [[פנימי]]. דרגה זו שוכנת ב[[מוח]]. דרגה זו היא כנגד [[ה"א]] ראשונה של [[שם הוי]]


ספר המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז'.
===חיה===
[[חיה]] היא הדרגה הרביעית ב[[נשמה]]. דרגה זו אינה מתלבשת באופן [[פנימי]] אלא היא בבחינת [[מקיף]]. מקיף זה נקרא בשם [[מקיף הקרוב]]. דרגה זו היא כנגד אות [[יו]] של [[שם הוי]]


ספר המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'.
===יחידה===
[[יחידה]] היא הדרגה הגלויה העליונה ביותר בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן [[פנימי]] אלא היא בבחינת [[מקיף]], ובפרטות, מקיף זה נקרא בשם [[מקיף הרחוק]]. דרגה זו היא כנגד [[קוצו של יו]] של [[שם הוי]].


ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א ניסן ה'תש"מ
==לקריאה נוספת==
*רמב"ם, תחילת פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" (הקדמתו לפירושו על פרקי-אבות).
*הרמב"ן, פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פס' ז'.
*ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו', ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז', ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'
*ספר המאמרים תש"מ, ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א ניסן ה'תש"מ.


[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:נפש]]

תפריט ניווט