12,328
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מקור אהבה כרשפי אש מגיעה מה[[אהבה המסותרת]] שיש בכל יהודי בטבעו, אהבה שנחשבת ללמעלה מטעם ודעת{{הערה|שם=א|[[תורת מנחם]], חלק ה', עמוד קצ"ז}}. ומקור האהבה כרשפי אש הוא בעבודת ה[[לוי|לוויים]] ב[[קו השמאל]] בספירות [[בינה]] [[גבורה]] ו[[הוד]], ובמיוחד נמשכת מ[[בינה|ספירת הבינה]] בשל היות מוח הבינה עובר בוושט השמאלית של האדם המלאה בדם, ומוושט זו מגיעה ההתפעלות של היהודי והתשוקה שלו להיכלל באלוקות. כמו כן האהבה כרשפי אש משויכת ל[[רצוא]] בעקבות תשוקתה לרצות אלוקות עד כדי [[כלות הנפש]]{{הערה|שם=ב}}. [[אדמו"ר הזקן]] ממשיל את האהבה כרשפי אש ל[[זהב]] המסמל את [[מידת הגבורה]] שב[[אהבה]]{{הערה|ראה [[תורה אור]] על [[פרשת מקץ]], ל' ד. וכן לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג.תורת מנחם חלק י"ב עמוד 64, ועוד}} בשונה מ[[אהבה כמים]] הנמשלת ל[[כסף]] המסמלת את [[קו הימין]] וה[[חסד]] שבה{{הערה|שם=נ}}. ל[[יצחק אבינו]] היה אהבה כרשפי אש{{הערה|[[לקוטי שיחות]] מפתח עניינים אות י' - יצחק.}}.
אין תקציר עריכה
{{אהבה ויראה}}
'''אהבה כרשפי אש''' הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה ב[[אהבה]] של יהודי כלפי [[הקדוש ברוך הוא]] והתורה ומצוותוהקדושה, ואהבה זו היא בחינה ב[[אהבה המסותרת]]{{הערה|שם=א}}. בחינת אהבה זו מקורה הוא ב[[לוי|לוויים]] ומשוייכת ל[[קו השמאל]] ועניינה הוא [[רצוא]] {{הערה|שם=ב|תורת מנחם חלק י"א עמוד 124}} המסמלת תשוקה עזה של יהודי לה', ובמקורה היא נחשבת לנעלת על סוג האהבה השני [[אהבה כמים]] שמקורה הוא מ[[קו הימין]] ובעבודת ה[[כהנים]]. אהבה זו מסמלת אהבה עזה מאוד (כרשפי אש) אצל יהודי שרוצה להתכלל באלוקות עד כדי [[כלות הנפש]].
==עניינה==
אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי שמרוב אהבתו את [[הקדוש ברוך הוא]] כל תשוקתו היא להתנתק מה[[עולם הזה]] להידבק ולהיכלל באלוקות ולהגיע לידי [[כלות הנפש]]{{הערה|שם=נ|[[לקוטי אמרים תניא]] פרק נ'}}. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן, נר, ופתילה כך גם באהבה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שב[[נפש הבהמית]], הנר נמשל ל[[נפש האלוקית]] והפתילה זוהי ה[[תפילה]] שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקית, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את ה'שמן' - ה[[נפש הבהמית]] עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות{{הערה|תורה אור פרשת מקץ ל"ח, ג.}}, דדבר זה מתאפשר בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה ב[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] שב[[מרכבה]]{{הערה|{שם=נש}}.
עוד סיבה שאהבה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה של האש הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשל-כך שאהבה זו מתחלקת לכמה סוגים, יש אהבה כזאת המגיעה בלא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה ל[[אתערותא דלעילאאהבה כמים]] ללא שום עבודה מצד ) ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדםבהתלהבות ממש כ"רשפי אש"{{הערה|ראה אהבה כזאת תורת מנחם חלק י"ב[[לקוטי אמרים תניא]] פרק מ"געמוד 64}} ויש דרגה גבוהה יותר של אהבה כרשפי אש המגיעה אחרי עבודה רבה מצדו של היהודי (בבחינת [[אתערותא דלתתא]]).
ובפרטיות יותר אהבה זו מתבטאת על-ידי כך שיהודי מרגיש את עוצמתו ומעלתו של הקדוש ברוך-הוא לעומת שאר הנבראים ומרגיש בגודלו ומעלתו של ה' ואפסיות העולם הזה ותענוגותיו, לרוב התבוננות זו באה בשעת ה[[תפילה]]{{הערה|שם=תפ|ראה [[לקוטי תורה]] [[פרשת במדבר]] ב, ג'. וכן לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג'.}} ועל-ידי התבוננות זו נפעל אצל היהודי [[יסוד האש]] שבליבו ונבערת אצלו התשוקה העזה לאלוקות בבחינת [[רצוא]] (שרוצה ומשתוקק להידבק באלוקות). אך תשוקה זו אינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת [[שוב]] שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת [[ציצית]] [[תפילין]] וכו'{{הערה|שם=נש}}.
אהבה זו מתחלקת לכמה סוגים, יש אהבה כזאת המגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ללא שום עבודה מצד האדם{{הערה|ראה אהבה כזאת ב[[לקוטי אמרים תניא]] פרק מ"ג}} ויש דרגה גבוהה יותר של אהבה כרשפי אש המגיעה אחרי עבודה רבה מצדו של היהודי (בבחינת [[אתערותא דלתתא]]){{הערה|כמו בפרק נ"ג בתניא}}.
==מקור האהבה כרשפי אש==
אצל ה[[אדם]] עצמו האהבה כרשפי אש שוכנת ב[[חלל הימני שבלב]]{{הערה|תניא פרק י"ב}} שנדלק לרוב בעת התבוננות של יהודי בתפילה{{הערה|שם=תפ}} ובעיקר מתחילה בעת ההתבוננות ב[[פסוקי דזמרה]], [[אהבת עולם]] והאהבה נדלקת לגמרי באמירת המילה "אחד" שבשמע ישראל{{הערה|שם=נש|לקוטי תורה נשוא כ"ח, ג.}}.
==אהבה כרשפי אש אצל המלאכים==
למרות שאין אצל ה[[מלאכים]] עניין עשייה בשל היותם רוחניים ועשיית מצוות זהו דבר גשמי וחומרי עניין ה[[אהבה]] כן שייך אצלם. אהבה כרשפי אש פועלת בעיקר אצל ה[[שרפים]] שרוצים ומשתוקקים לאלוקות בבחינת [[רצוא]] (בחינת האהבה רבה) וזוהי סיבת שירתם של השרפים לשוב ולהיכלל בשורשם בבחינת [[שוב]]{{הערה|שם=ב}}.
==ראו גם==
*[[אהבה כמים]]
