תכנון המשפחה: הבדלים בין גרסאות בדף

'''תכנון המשפחה''' (בלשון [[הרבי]] '''פעמלי פלאן'''{{הערה|מקור הביטוי מאנגלית: family planning. ובלקוטי שיחות מופיע כינוי זה}}) הוא שם כולל להעדפה של משפחה קטנה, ואיחור חתונה ולידת ילדים.

[[הרבי]] התייחס פעמים רבות לטענות המצדדות בתכנון המשפחה משיקולים שונים, כפי שיפורט להלן.  

ויש אומרים שהיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]. חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".}}.

 

על הטענה של נשים שהם מפסידות את הקרירה שלהם, ואפילו את הפעולות הטובות בעניני טוב וקדושה, כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים, הביא הרבי דוגמא מ[[חנה]] הנביאה אימו של שמואל הנביא, שבמשך שנתיים הפסיקה ללכת לעלות לרגל למשכן, בשביל לתת זמן לגדל את בנה שמואל{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף י"ד ואילך.}}.

הרבי הצביע על כך שכבר ב[[גאולת מצרים]], נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"{{הערה|יבמות סב, א. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ' ב'}}.

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"{{הערה|שם=במדבר}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא [[יחוד (קבלה)|יחוד]] [[זו"נ]], ואילו מ[[לימוד התורה|צוות תלמוד תורה]] היא יחוד גבוה יותר של [[אבא ואמא]], ובכלל מאתים מנה{{הערה|וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורה.}}.

הרבי אמר שלעיתים חוסר ילודה נובע מחוסר [[אמונה]], ביכולת לפרנס משפחה גדולה, הרבי ביאר שיש להאמין ולהשתדל להרבות ילודה ככל האפשר. הרבי הסביר שילדים זו המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, ואין זה מן הראוי לסרב למתנה שמקבלים מהמלך, ובאשר לדאגת הפרנסה והכוחות לגדל את הילדים, הרבי קרא לחזק את האמונה ביכולתו של הקב"ה לתת לאדם את מה שנצרך בשביל לגדל את הילדים.

במהלך כל שנות הנשיאות הרבי עסק בענין, מראשית הנשיאות לאחר השואה המרה, רבים מהניצולים לא רצו להקים משפחה, והרבי שכנע אותם בטיעון שזה נותן נצחון והמשך עבודות של הצורר הנאצי, ובשנים שלאחר מכן שהגיע שנות רווחה ליהודים, ויהודים ובמיוחד נשים רצו להיות "מוצלחות" בחיים, הרבי עסק בזה פעמים רבות, ובמיוחד בשנת תש"מ והסמוכות לה, שההצלחה הכי גדולה של אישה זה להוליד ולהוסיף לעם ישראל עוד ילד.

==עידוד הילודה==

הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שבת פרשת נשא תש"מ.}}, ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|משיחת י"ג תשרי תשמ"ד.}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

בשנת [[תשל"ז]], בהפסקה הקצרה של [[יום כיפור]] בין תפילת שחרית למנחה, קרא הרבי למזכירו האישי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ואמר לו שצריך להקים ארגון שיעזור ליולדות בכפר חב"ד.

[[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]], יצאו בחורף של שנת [[תשע"ג]] בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת הפלות שאינן הכרחיות"{{הערה|1=[forumpics.a7.org/?file=20130102171127.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.}}.