שינויים

בהיבט ההלכתי, תכנון המשפחה באמצעות הפסקה יזומה (הפלה מלאכותית) של הריון שכבר החל - הוא איסור חמור, ולחלק מהדעות נחשב כאיסור רציחה ממש{{הערה|הרב משה פיינשטיין "אגרות משה", ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות ב'.}}, והוא מותר רק במידה שהעובר מסכן את חיי האמא{{הערה|מדין רודף. "האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו איברים-איברים, מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רובו (ויש גורסים ראשו) - אין נוגעים בו, שאין דוחין נפש מפני נפש". (משנה, מסכת אהלות, פרק ז', משנה ו') שו"ע, חושן משפט סימן תכ"ה, ב.}}, ובמידה ואכן יש הכרח בדבר, כדאי להשתדל להפסיק את ההריון קודם שעוברים ארבעים יום{{הערה|1=[puah.org.il/מעמדו-של-עובר-קודם-יום-הארבעים/ תשובה הלכתית מפורטת באתר מכון פוע"ה].}}.

כיון שחיובים הלכתיים אלו מוטלים בעיקרם על הבעל, ניתן למצוא היתרים הלכתיים במידת הצורך{{הערה|במידה ולבני הזוג יש כבר בן ובת, כיון שקיימו את עיקר החיוב מהתורה, יהיה קל יותר מבחינה הלכתית להתיר במידת הצורך שימשו באמצעי מניעה.}} להשתמש באמצעים שונים שידחו את האפשרות של האשה להיכנס להריון{{הערה|בדרך כלל נטילת גלולות קלה יותר מבחינה הלכתית כיון שהיא דומה יותר לדוגמא שמביאה הגמרא על שתיית 'כוס של עיקרין' על ידי האשה הנוטלת ממנה (לחלוטין) את האפשרות להיכנס להריון, אך במידה ומדובר בהיתר הלכתי גורף (כאשר לאשה יש סכנה להיכנס להריון, לאחר ניתוח לדוגמא), ייתכן והרב יעדיף להורות על שימוש בהתקן פיזי, שנמנע מהתערבות הורמונלית שעלולה לשבש את המערכות לתקופה ארוכה יותר גם לאחר הפסק לקיחת הגלולות הרפואיות).}}, וזאת בכפוף להתייעצות הלכתית עם רב מורה הוראה המכיר את פרטי המצב המשפחתי{{הערה|אף בהוראת ובהמלצת רופא, יש לפנות לרב שיאשרר את הדיאגנוזה הרפואית ויתן לכך גושפנקא הלכתית.}}.